א-נבי אליאס  נבי אליאס הוא כפר פלסטיני בגדה, ממזרח לקלקיליה על כביש 55, צפון-מזרחית להתנחלות אלפי מנשה ומערבית להתנחלות קרני שומרון ולעיר הפלסטינית שכם. נכון לשנת 2016 חיו בכפר 1,458 תושבים.

ליד הכפר נמצא המקאם (מבנה לזכר קדוש) נבי אליאס - הנביא אלישע. עד שנת 2021 חצה כביש 55 את הכפר. בשנה זאת נסלל כביש עוקף על כרמי זיתים שהופקעו מאנשי הכפר. יצא שהחקלאים נותרו עם חלקות זיתים קטנות שאין אליהן גישה ולא ניתן לטפל בהן. התושבים הפגינו נגד הכביש במשך מספר שבועות, בתמיכה של פעילים מארגוני השלום, אבל דבר לא עזר והכביש הוא עכשיו עובדה קיימת.

הרחוב הראשי של הכפר היה מרכז קניות לכל תושבי האזור כולל למתנחלים, ואפילו משגיח כשרות ראינו פעם באטליז הסמוך לדוכן הפלאפל.. הכביש העוקף לטענת הסוחרים פגע בתנועת הקונים ובפרנסתם ואילו אחרים טוענים שעכשיו דווקא יש יותר קונים כי החניה קלה יותר.

התנחלויות אלפי מנשה וצופים נוגסות באדמות הכפר מצפון ומדרום ומתקרבות אליו יותר ויותר. הגדילו לעשות תושבי אלפי מנשה, ששולחים את עודפי מי השפכים שלהם מבריכות החימצון לעבר אדמות נבי אליאס, שמגיעים גם אל הבתים.

תושבי הכפר ידועים בהיותם שוחרי שלום. במשך שנים לא נצפתה כל פעילות עוינת כלפי העוברים והשבים. נהפוך הוא, תמיד התקבלנו בסבר פנים יפות, והיינו עוצרות שם לאכול פלאפל טעים וזול.

מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית. 
בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים. 

לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים

העיירה חווארה  שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה.  בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.

מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.

ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.

חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת.  בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים. 
 

ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד.  כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.

(עדכון נובמבר 2023)

מחסום חבלה (1393) הוקם על אדמות תושבי קלקיליה, כ-1 ק"מ מפאתי קלקיליה, על הכביש הקצר שחיבר מאות שנים בינה לבין העיירה הקרובה חבלה. גדר ההפרדה היוצרת מובלעת גדולה כדי להשאיר את אלפי מנשה בצד הישראלי של הגדר, חוצה את הכביש פעמיים וניתקה את תושבי קלקיליה מאדמותיהם במרחב התפר (בין הגדר והקו הירוק).
יש מעבר מתחת לכביש 55 שמחבר את קלקיליה לחבלה מחסום חקלאי זה משמש את החקלאים ואת בעלי המשתלות שהוקמו לאורך כביש 55 מהקו הירוק ובשני צדי כביש הכורכר המוביל למחסום.
מחסום חקלאי זה משרת את  תושבי ערב א-רמדין אל ג'נובי (המנותק מן הגדה), העוברים דרכו אל הגדה וחזרה לביתם. שעות הפתיחה (3 פעמים ביום) של מחסום חקלאי זה ארוכות מהמקובל, כשעה, (לאחרונה קיצרו ל-45 ד') ומתואמות עם שעות ההסעה של ילדי א-רמאדין הלומדים בחבלה אשר בגדה.

הכפר קדום 
קיים כ 4.000 שנה. תושבים החיים כיום מתפרנסים מחקלאות ומזיתים. (הנוף ההררי מכוסה עצי זית. פה ושם כתמי ירק חקלאי).עיר המחוז של קדום הייתה שכם עד 1994, ומאז עבר הכפר לעיר המחוז קלקיליה.
בכפר 4.000 נפשות (2013) הכפר עצמו הוא בשטח B, כלומר שליטה אזרחית פלסטינית.. לתושבי הכפר  22.000 דונם, מהם 11.000 – שטח C. הגישה לאדמות בשטח C דורשת תיאום עם הצבא כלומר, כמעט לא זמינה.

התנחלות קדומים נוסדה ב 1975 על אדמות הכפר קדום, ומאז התרחבה ל 5 "קדומימים" – מרכז, מזרח וכיו"ב. ההתנחלות קדומים מפרידה בין הכפר לאדמותיו ומונעת גישה אל הכביש הראשי.
הכביש שחיבר את קדום אל כביש 55 נסגר עבור תושבי ב 2003. וכך, במקום להגיע מקדוּם אל ג'ית – מרחק של  קילומטר וחצי – ב פחות מ 10 דקות, עכשיו המרחק הוא 12 ק"מ בדרך מאד משובשת (דרך ח'גה  ופונדוק ).
מאז 2004 תושבי קדום מגישים בקשות שיפתחו להם את הדרך לכביש 55 ואינם נענים.
אנשי הכפר מפגינים מאז יולי 2011 ועד היום הזה כל יום ששי נגד סגירת הכביש ונגד גזילת אדמותיהם. הם צועדים עד קצה הכפר, ושם עוצרים. יש "טקס" קבוע של הפגנה, ועימות עם הצבא שמגיע למקום ההפגנה שבתוך הכפר, בקצה הכביש החסום. הצבא מגיב להפגנות שמתקיימות בתוך שטח הכפר על ידי כלים חריפים צליפות כדורי גומי, בואש, גז מדמיע שגורמים לנזקים גופניים לתושבי הכפר. עשרות רבות נעצרים על ידי הצבא. בנוסף יש הפחדה של בני נוער וילדים על ידי פרסום תמונותיהם בחוצות הכפר.

לאחרונה התחיל הצבא להשתמש גם בירי אש חיה . ב-12.7.19, ילד בן 10 מהכפר נורה בראשו בידי צלף בעומדו ליד ביתו בעת הפגנה ונפצע קשה.

מעודכן לספטמבר 2019