ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים 
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה​.

משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם. 
מעודכן לינואר 2024

כפר פלסטיני כבן 800 שנה. זהו כפר בכלוב שקוף. נמצא על גבעה נישאת (890 מטרים מעל פני הים) וצופה על כל האזור. על פי המסורת היהודית, הנוצרית והמוסלמית במקום נקבר הנביא שמואל. בשנים האחרונות הפך המסגד לאתר תפילה יהודי פופולארי. היהודים מתפללים במרתף והמוסלמים בחלקו העליון של המסגד. במקום מוצבים כבר שלטים חדשים ובהם פסוקי מקרא ואזכור תקופות הסטוריות ישראליות בלבד. המעיין הסמוך הפך לאתר טבילה מבוקש. בכ”ח באייר בכל שנה נערכת במקום הילולה המונית לזכר הנביא שמואל. עד 1967 היה זה כפר מבוסס בן 1000 תושבים, שהתפתח מסביב למסגד, ובבעלות תושביו אלפי דונמים של אדמות חקלאיות. ב-1967 ברחו משם מרבית תושביו ונותרו 250 איש. ב-1971 גירשה ישראל את תושביו ועד שנות ה-90 "שיטחה" לחלוטין את בתיו, שישבו על שכבה ארכיאולוגית צלבנית והלניסטית, ללא מתן פיצוי כלשהו לתושביו. על חלק מאדמותיו יושבת היום התנחלות הר שמואל, וחלק אחר הוכרז כגן הלאומי. התושבים ניסו לשקם את חייהם על שארית אדמתם במרחק קצר מבתיהם המקוריים, באזור ששימש קודם לכן כמבנים לבעלי החיים בכפר. ואז הוקמה גדר הפרדה בשטחי הגדה והכפר נותר כמובלעת במרחב שבין הקו הירוק ובין הגדר. תושביו נתלשו מכפרי הגדה. כל יציאה לגדה מחייבת מעבר עם היתר במחסום ג'יב המרוחק. התנועה אל ישראל שבתוך תחומי הקו הירוק אף היא אסורה. ב-1995 הוכרז כל אזור הכפר העתיק והחדש ואדמותיו גן לאומי - לא רק בשטח המסגד והעתיקות שסביבו שמשתרעים על פני כ-30 דונם אלא על שטח של 3,500 דונם, כל תוספת בנייה אסורה: חדר, קרוואן, גדר, עץ שניטע. אישורי עבודה ניתנים במשורה. יש בית ספר קטנטן מכמה קרוונים. לצפייה בסרט: נבי סמואל 1099 - 2099 - מחסוםווטש/ערן טורבינר  עודכן ינואר 2024