סוסיא: מתנחלים מחופשים לחיילים מעלילים שקרים על הרועים הפלסטינים כדי להצדיק תקיפות
בעקבות אירועי הטרדות ואיומים של המתנחלים נסענו ביום קר וברוח חזקה לבקר את ח’ וא’ ב”ביתם”, המצליח להיות חמים למרות מראהו ומצבו. שניהם מספרים שאתמול (יום ג’ 20.1) הם הוציאו את הכבשים למרעה בשטח הקרוב מאד לביתם. בשעה 11.00 הגיעו שלושה הרועים של המתנחל שם טוב לוסקי, הגר ליד אתר סוסיא הקדומה. הם באו עם הפרות והעגלים לשטח ואלה אכלו את מה שהפלסטינים זרעו והספיק כבר לנבוט וללבלב.
א’ אומר: הם צועקים עלינו – כנס הביתה יא מחבל.. נכנסתי הביתה כי פחדתי שייקחו לי את הכבשים. הם באים גם אחרי הצהרים.
בלילה ישנים אצלם מתנדבים, שנוכחתם מקנה לרועים קצת ביטחון, אבל הם מסתלקים מוקדם כי אוסרים עליהם להיות שם. לפני שבוע בערב הגיעו שלושה, שנראו תחילה כחיילים אבל הוא זיהה שהם מתנחלים. לבושי מדים חלקית, רעולי פנים, ציציות משתלשלות וכו’. נכנסו הביתה וציוו עליהם וגם על הילדות לצאת החוצה. “אנחנו מחפשים מחבלים זורקי אבנים,” אמרו. “ותיקח אותנו לשכן,” הוא יודע שכך לא יתנפלו עליהם כלבי השכן. לא רציתי ללכת, אומר א’, אז הוא איים עלי בנשק וגם משך אותי ביד. אז הלכו ועשו חיפוש גם אצל השכן. כשסיימו, אמרו לו “אתה לא משוחרר, אתה בא איתנו.”
לקחו אותו אל הרכב שלהם שהחנו על הכביש הרחוק מביתו כ-100 מ’. “אני רוצה לדבר איתך אמר ה’חייל’, ולקח אותי מאחורי הג’יפ. הראה לי סרטון עם ילדים. “תגיד לי מי מהם זרקו עלינו אבנים.” לא מכיר אותם, אני אומר לו. ואז הוא מפיל אותי לאדמה, דוחף לי את הראש לבוץ ושלושתם דורכים עלי, מנסים ללחוץ שאזהה את הילדים האלה, כי הם יודעים שהם שייכים למשפחת נאווג’ה.
“בטוח שאתה מכיר אותם,” הם אומרים שוב ושוב, מרביצים ודורכים.
כל זה, כי הם ראו ילדים שהזיזו אבנים שהמתנחלים הניחו כדי לחסום את הדרך. הילדים לא זרקו אבנים. אבל הסיבה הזו הצדיקה חיפושים ואלימות.
אחרי חצי שעה כזאת אמרו לי, “לך הביתה אבל שלא תעז להגיד שהרבצנו לך” .
אחמד הלך הביתה.
“היום הם לא הוציאו את הכבשים, כי ראו אחד מאנשי לוסקי רוכב עם סוסו לידם, ופחד. ככה כל הזמן. הם פוחדים להוציא את הכבשים למרעה כי המתנחלים מייד יבואו ויגרשו אותם. אפילו שזה לא בקרבת ההתנחלות.
ח’ מביאה מגלובה מפוארת ומתעקשת שנאכל הפעם. תמיד אתם באים וממהרים ללכת, היא אומרת. היא מבשלת מצוין המגלובה מצוינת. אבל רצינו גם לבקר את עאזם ווואדחה. נפרדנו מהם לשלום ונסענו לע’ ו’ האצילים והחכמים. הוא מדבר עברית מצוינת ותמיד מוסיף עוד מידע.
שמענו שהמתנחלים לוסקי האב והבן היו עצורים ואחר כך מנועים, ועכשיו כשחזרו הם שולחים שוב את הרועים שלהם להתעמר ברועים. יש להם גם M16 חדש. גם אל שכניו מ’ א’ ש’ וא’ הם הגיעו הכריחו אותם להכניס את הצאן והעלו את הפרות שלהם על השטחים הזרועים ואלה אכלו את כל גידולי השעורה שלהם.
אצל אבו סאדאם הרסו את הגדר שבנה מצמיגים, כדי שגם לחלקותיו יוכלו פלשו עם הפרות שלהם.
אלה החיים שם בשנתיים ורבע האחרונות.
תיאור מיקום
סוסיא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים. עודכן אפריל 2021, ענת ט.
-

