ביהמ”ש הצבאי עופר-יום ג’, 20.2.07 רמה יעקבי, נורה אורלוב ורוני המרמן מדווחות באולם 2 היה אמור להתקיים דיון לעונש לחוסאם שאהין – תיק מס’ 1436/04. הדיון נדחה ל-1.3.07, כי השופט מייקל בן-דוד (שהיה אמור להיות אחד מהרכב של3 שופטים) היה באבל. בני המשפחה היו נוכחים (הורים + אחותו של הנאשם, על פי בקשתנו). כמו כן נוכח עו”ד נורווגי, נציג של איגוד העובדים הנורווגי שעוקב אחר המשפט כבר 3 שנים. האיגוד מימן חלק מההוצאות המשפטיות של חוסאם שאהין, שכן היה בין האיגוד הנורווגי לבין שאהין קשר מצוין עד שנעצר (הוא היה ראש השאביבה באזור ירושלים, תנועת הנוער של הפתח, וכן האחראי ליחסים בינ”ל מטעם השאביבה).לצערנו לא יכולנו להיות נוכחות בישיבה של ה-1.3.07 שדנה בהכרעת הדין. עו”ד קעוואר עדכן אותנו על עיקרי הדברים שנאמרו בדיון: התביעה דרשה 24 שנות מאסר, ואילו הוא, הסנגור, ביקש פחות מ-8 שנים.חוסאם שאהין מואשם בניסיון להריגה ובסחר בנשק (וסעיפים נוספים). עוה”ד משוכנע בחפותו של הנאשם. השם חוסאם שאהין שם נפוץ מאוד בחברה הפלסטינית, ויש חשד ש”הלבישו” על הנאשם את התיק של מישהו אחר בעל אותו שם – מן הסתם כי הנאשם דמות בכירה בפתח.גזר הדין יינתן ביום ד’ ה-14.3.07 בשעה 13:00.עוה”ד מתכוון לערער מיד לאחר מכן בביהמ”ש הצבאי לערעורים בטענה שהכרעת הדין הייתה מוטעית. לא נערכו מסדרי זיהוי, וגם לא עימותים בין העדים. כמו כן הייתה בעיה של תרגום בזמן חקירת העדים שנערכה בידי אנשים שאינם שולטים בשפה הערבית במידה מספקת, ועוד.אם יידחה הערעור, קווער מתכוון לפנות לביהמ”ש העליון בטענה של כשל משפטי, לא רק עובדתי. אולם 4השופט: רס”ן מנחם ליברמן, התביעה: סגן טלי בלנק, הסנגור: אנואר אבו עומר>נרתיק מס’ 3704/06 – איימן אנואר סעיד שריף (תושב חברון)אישום: ניסיון לגרימת מוות.סוג דיון: הוכחות.יש פרוטוקולאחי הנאשם ודודו נוכחיםתזכורת: מדובר באדם חולה נפש. בדיון האחרון (ר’ דו”ח מה-23.1.07) הופיעה פסיכיאטרית מטעם התביעה כעדה מקצועית למתן חוות דעת בנוגע לאחריותו של הנאשם על מעשיו. לדעתה, הנאשם היה שפוי בזמן ביצוע העבירה.היום הובא פסיכיאטר פלסטיני מטעם הסנגוריה. השופט ביקש לדעת, מה יכולתו של הנאשם לעמוד לדין.הרופא, ד”ר סאחב סאחב מסביר שיש בחברון רק מרפאה פסיכיאטרית אחת, ושהוא בודק 50-40 חולים ביום. מקרים חמורים נשלחים למחלקה הפסיכיאטרית בביה”ח בבית לחם. הוא לא זוכר אם שריף נשלח לבית לחם לטיפול חשמלי. אומר שהוא סובל ממאניה-דפרסיה, שהסימפטומים שלה הם, בין השאר, פחדים וכפייתיות. בפעם האחרונה שבדק את הנאשם, היה רגוע למדי (כמה ימים לפני האירוע), אך יחד עם זאת, מצבו של החולה יכול להשתנות משעה לשעה. מודה שלא בדק את שריף אחרי מאי 2006 ולא יודע מה מצבו היום. לא יודע להשיב על השאלה, מה היה מצבו של החולה, אילו לקח תרופות. ניתן רק לדעת מה מצבו, אם הוא במעקב צמוד.החלטה: התביעה תגיש סיכומיה בנוגע לכשירותו של הנאשם לעמוד לדין ולהבנת מעשיו בכתב למזכירות.כנ”ל ההגנה.התיק נקבע לתזכורת פנימית ללא נוכחות הנאשם ב27.3.07 ולישיבת תזכורת ליום ג’, 10.4.07.הערה אישית: אין צורך בחוות דעת מקצועית – די במבט אחד בנאשם כדי להיווכח שמדובר באדם חולה נפש. אחיו של הנאשם מספר שהאיש היה נשוי תקופה קצרה בלבד. אם מסתכלים עליו, מבינים מדוע. (תיק מס’: 4219/05 – חסן יוסוף דאוד דאר חלילשופט: רס”ן מנחם ליברמןהתובעת: סגן טלי בלנקהסנגור: ג’וואד בולוסאישום: נשיאת משרה בחמאס (דובר)סוג דיון: הוכחות(יש פרוטוקולנוכחים באולם: בתו ובנו של הנאשםחסן חליל עצור בכלא קציעות)חסן יוסוף חליל הוא אחד מראשי ההנהגה של חמאס בגדה המערבית וידוע כמתון בדיעותיו.הוא נעצר לפני שנתיים, שוחרר, נעצר שוב וכעת עומד למשפט. הקו המנחה את עורך דינו ג’וואד בולוס הוא להתריס כנגד סמכותו של בימ”ש ישראלי לדון את מעמדו של מנהיג פוליטי (פלסטיני). במקרה הזה הוא התנגד לזימונם של 3 עדים מטעם התביעה (כי סבר שעדותם מיותרת), אך לכשהתנגדותו נדחתה בידי השופט, ניצל את ההזדמנות ותיחקר את העדים בצורה מדוקדקת, על מנת להוכיח שהתנהלותם הייתה לקויה.העד הראשון היה חוקר המשטרה משה לוי. הוא המשיך את עדותו מה9.1.07. לוי חקר את הנאשם עסאם ברגותי, והתובעת שאלה אותו: “מה קורה כשבמהלך תרגום של ביטוי כזה או אחר הנאשם טוען שמעולם לא אמר דבר כזה?” עו”ד בולוס התנגד לשאלה בטענה שהיא כללית מדי, ושעל ביהמ”ש לדון באמירה קונקרטית של ברגותי, ואילו לוי אינו זוכר באילו נסיבות ברגותי אמר מה שאמר. התנגדותו של בולוס נדחתה, ויהיה עליו להגיש את טיעוניו בכתב עד ל-11.3.07. על התביעה להשיב עד ל-18.3.07.העד השני היה חוקר המשטרה אבי עקיבא. אבי חקר את הנאשם יעקוב אבו אסעב. עו”ד בולוס התנגד לדיון חוזר בתיק של אבו אסעב, היות שביהמ”ש שמע כבר את הכול 9 חודשים קודם לכן. הוא טען שבכך מבזבזים את זמנו של ביהמ”ש ושהוא עצמו אינו זוכר את פרטי התיק הזה. גם טענה זו של בולוס נדחתה, אך הוכרז על הפסקה של 40 דקות, כדי לאפשר לו לעבור שוב על העדות. ב-13:00 נמשך התשאול. העד אבי לא זכר מאומה מעבר למה שכתוב בתיק. הוא חקר את הנאשם בערבית, אך רשם את הנאמר בעברית, היות שאינו מיטיב לכתוב בערבית. בסיומה של כל חקירה תרגם את הכתוב לערבית מדוברת, כדי שהנחקר יידע על מה הוא חותם. אבי עקיבא חקר את אבו אסעב בין ה1.9.05 עד ל-20.9.05. בינתיים התברר שהוא נפגש עם הנחקר 3 ימים לפני ה-1.9.05. יחד הם נכנסו לדוא”ל של אבו אסעב וקראו מכתבים. אין בתיק כל רישום על כך שאבו אסעב נתן את הסכמתו לכך. לפי הפרוטוקולים, אבו אסעב נתן את הסכמתו רק ב-5.9.05. אך המסמך מה-5.9.05 שבו אבו אסעב מסכים שיפתחו את הדואר האלקטרוני שלו הוגש בידי התביעה רק בדיון הנוכחי ואינו מוכר לעו”ד בולוס. הוא ראה את המסמך לראשונה בביהמ”ש. מבחינת בולוס, חומר הראיה הזה למעשה “אינו קיים”. מבין 16 המסמכים שהוצאו מהדוא”ל של אבו אסעב והודפסו, אחד נשלח מחסן יוסוף חליל. אלא שביום ההוא ישב חסן חליל בכלא ישראלי. בולוס שאל את אבי אם הוא לא בדק מה היה כתוב במסמך ההוא. לא, ענה, איני קורא ערבית.בחקירה הנגדית שערך, גילה בולוס חוסר עקביות רב בעדותו של העד אבי עקיבא. התאריכים לא תאמו: מתי עקיבא ואבו אסעב קראו יחד את הדוא”ל של אבו אסעב – 3 ימים לפני שחקר אותו לראשונה ב-1.9.05 או ב-5.9.05? הרי קיים מסמך חשוב של הסכמה שעד עכשיו לא היה ידוע לבולוס. “אני מסב את תשומת לבו של ביהמ”ש לחוסר העקביות של התאריכים כפי שהם מופיעים בתיק!”החלטה:התובעת אינה יכולה לשאול את העד שאלות בנוגע למסמכים אשר לא הוצגו לו במהלך החקירה הראשית, על אף שהנושא עלה. חמורה עוד יותר העובדה שמסמכים אלה כלל לא הוגשו לסמגור, כפי שנדרש על פי הדין.העד השלישי היה יעקב ברזני. הוא חקר את הנאשמים עסאם ברגותי וסעיד עראר. עראר טען שהאמירות שצוטטו ויוחסו לו, כלל לא נאמרו על ידו. לעומת זאת, ברזני טוען שאלה אכן היו דבריו. התפתח ויכוח לוהט בין בולוס לבין ברזני סביב העובדה שהחקירה מתנהלת בערבית, אך האמרה רשומה בעברית. התרגום לעתים קרובות לוקה בחסר וגורם לאי הבנות. עו”ד בולוס הציג לברזני כמה ביטויים בערבית וביקש ממנו לתרגמם לעברית. התוצאה לא הייתה לשביעות רצונו של בולוס, והוא טען שמובנים רלוונטיים נשמטים באופן הזה. החוקרים יודעים רק ערבית מדוברת, אך אינם יודעים קרוא וכתוב בערבית. על הנאשם לחתום על אמרה הכתובה עברית ואשר מתרגמים לו שוב לערבית מדוברת. בתהליך הזה נוצרות טעויות ואי הבנות אין ספור!שמו של חסן יוסוף חליל הועלה בעדותו של עסאם ברגותי: “חסן יוסוף נאם בעצרת של החמאס.” בולוס דרש לדעת אם ברגותי נידב את המידע הזה על חסן יוסוף מיוזמתו, או האם החוקר שאל אותו את השאלה הספציפית הזאת. ברזני ענה שברגותי הזכיר את חסן יוסוף בלי שנשאל. ברזני לא ידע דבר על חסן יוסוף לפני כן.הסנגוריה והתביעה ייפגשו במהלך השבוע הבא ויחליטו מי יהיו העדים שיישמעו בדיון הבא.התיק נדחה להמשך הוכחות ליום ב’, 26.3.07 (אחרי השעה 10:00)