חזרה לדף חיפוש דוחות

עזון עתמה, יום ה’ 20.11.08, אחה”צ

מקום או מחסום: עזון-עתמה
צופות ומדווחות: הגר ל. ודבורה ל.
20/11/2008
| אחה"צ

עזון עתמה הוא כפר פלשתיני בצדו הישראלי של הגדר מפני שהוא נמצא על אותו קו גאוגרפי כמו ההתנחלויות שערי תקוה, אורנית ועץ אפרים. כדי להבטיח שלא תהיה תנועה פלשתינית חופשית דרך ישוב זה אל הצד הישראלי יש כאן מחסום. כך יוצא שעזון עתמה מנותקת מהצד הפלשתיני על ידי מחסום. כדי להכנס ולצאת מהכפר, צריכים התושבים לשאת תעודה המזהה אותם כתושבי הכפר, להיות בעלי אישור לעבוד באחת מההתנחלויות בסביבה או לדאוג ששמם יופיע ברשימה מסוימת של מורים ותלמידים שנמצאת במחסום.

כשהגענו לא היו עצורים במחסום. שישה כלי רכב עמדו בתור לצאת מהכפר לשטחים. כולם עברו תוך 10 דקות. התנועה נבדקה לחלופין מכל כיוון.

שטף קבוע של פלשתינים החוזרים מעבודה בישראל עבר במחסום. ההמתנה בתור היתה קצרה וכללה בדיקה של תעודת הזהות והתיקים שעימם. גם מי שלא היה לו אישור לעבוד בישראל נבדק ואז שוחרר. נאמר לנו שהבדיקה מהירה יותר כשאנחנו מגיעות לביקור.

לדברי הפלשתינים, נכון לעכשיו עובדים לא חוקיים בדרך כלל לא מעוכבים, אך החשש לעבור במחסום הוא עדין  מציאותי לצעירים שיוצאים לעבוד בישראל באופן לא חוקי או שאינם תושבי הכפר. אני מתבוננת עליהם וחושבת על העובדים הפלשתינים שאני רואה בתל אביב, שעובדים בעבודות פיזיות שוחקות ומעבירים את הלילות בתנאים קשים ובפחד לצאת לרחוב בגלל שאפילו אם היה להם אישור עבודה, הם עדיין אמורים לחזור בסוף היום לשטחים. העובדים שאינם חוקיים מתגנבים דרך הגבול בריצה דרך שדות או מסביב לגבעה, מקוים שחיילים לא ימצאו אותם. נזכרתי בצעירים שראיתי נעצרים על ידי הצבא כשהם חוצים כביש מהיר שאסור לתנועת פלשתינים. נזכרתי בעובדים לא חוקיים שראיתי שמגיעים למחסום פנימי בשלוש וארבע לפנות בוקר כדי לעבור אותו מוקדם, לעבור מחסום גבול נוסף באייל או אפריים, ולהספיק להגיע לנתניה, תל אביב או לאנשהו בזמן להתחיל בעבודה. אחרי יום עבודה כולם צריכים להספיק להגיע לביתם לפני העוצר שמתחיל בשבע בערב. אלה שיש להם עבודה, חוקית או לא חוקית, הם בני המזל. הם בדרך כלל תומכים ביותר ממשפחה אחת. כשהם מעוכבים או נתפסים הרבה אנשים מאבדים את מקור המחייה שלהם. על כל אלה חשבתי בזמן שהתבוננתי בצעירים הפלשתינים מחכים במחסום להבדק.

בשני מקרים צעירים פלשתינים טענו שתעודות הזהות שלהם נלקחו מהם על ידי החיילים ונאמר להם שהם יכולים לבוא לקבל את תעודת הזהות שלהם במחסום, אבל כשהם הגיעו למחסום תעודת הזהות שלהם לא נמצאה. החיילים נתנו להם להכנס לכפר מישראל למרות שלא היו בידם תעודת זהות. אחד הגברים סרב ללכת הביתה בלי שימצאו את תעודת הזהות שלו. בלי תעודת הזהות הוא יצטרך ללכת ולשלם בכדי שידפיסו לו תעודה חדשה. נאמר לנו שקורה לא מעט שתעודות זהות נלקחות מפלשתינים באזורים אלו. החיילים אמורים לתת למי שתעודת הזהות שלו מוחרמת טופס בו מפורט מי החרים את תעודת הזהות, מתי היא הוחרמה וחתימת החייל. הוראה זו כמעט שאינה נאכפת, מה שמקשה מאוד על איתור התעודה החסרה.

כמה פלשתינים סיפרו שפחות אנשים מגיעים למחסום עזון עתמה לאחרונה מפני שכרגע גם במחסום 109 הראשי, מחסום אליהו, לא בודקים את העובדים השבים מישראל לשטחים, והם רשאים להכנס חופשי.

  • עזון-עתמה

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • כפר פלסטיני בן כ-1,800 תושבים. ההתנחלות שערי תקווה הוקמה על אדמותיו בצמוד אליו, וההתנחלות אורנית הוקמה על אדמותיו החקלאיות. עד 2013 עברה גדר ההפרדה בתוך הכפר ומחסום מאויש על ידי הצבא איפשר לתושבים לעבור מצד לצד. ב-2014 החלו להחליף את הגדר של מובלעת אלקנה בחומה אימתנית סביב הכפר עזון-עתמה ואדמותיו, שניתקה את התושבים מאדמות וחממות פרטיות רבות ליד אורנית וכפר קאסם. בחומה נפתח "שער אורנית 1474", שנפתח 3 פעמים ביום עבור החקלאים. בשנים 2016 -2018 הצבא סגר ופתח באופן שרירותי את השער מדי כמה חודשים, כשהוא מאלץ  את החקלאים לעבור, רובם ברגל, דרך שער כמעט לא נגיש הנמצא 3 ק"מ צפונה, בית אמין,1447 או בשער צפוני יותר ע  1419, מול נירית. משם עליהם לחזור כ-8 ק"מ לאדמותיהם שבדרום כדי לעבדן.... ב-2018 נפל דבר, וחקלאי עזון עתמה, שהחממות שלהם ממש מעבר לשער אורנית, התבשרו שהוא לא ייפתח יותר לעולם (מלבד בעונת המסיק). הסיבה: הצבא חושד/טוען שנגנבו ממנו צינורות ברזל שהיו בצדו המזרחי של השער. וכך הוטל עונש קולקטיבי על כל תושבי הכפר, הנאלצים לכתת רגליהם לשערים מרוחקים הנפתחים 2-3 פעמים ביום לפרקי זמן של 15 דקות.

      מעודכן ליוני 2021

       
      עזון: הכניסה הראשית לכפר עזון: חסומה כבר מספר שבועות
      Apr-11-2019
      עזון: הכניסה הראשית לכפר עזון: חסומה כבר מספר שבועות
לתרומה