עטרות, קלנדיה, Mon 15.6.09, Afternoon
מחסום עטרות :
15:40 התנועה זורמת באופן יחסי, אם כי טור הרכבים הממתינים למעבר ארוך. מהמקום בו עמדנו ניתן היה למנות 21 רכבים (ומאחוריהם עוד השתרע תור ארוך). הרכב ה-21 הגיע למקום בו עמדנו תוך 4 דקות לערך. בדיקת הרכבים רנדומאלית (נדמה כי כל רכב שלישי נעצר לביקורת). משאית עוכבה בצד הדרך ועל כן כל שאר הרכבים נבדקים במסלול הנסיעה עצמו. יש לציין כי גם במסלול היוצא מרמאללה לכיוון ירושלים קיימת עמדת בידוק (מצוידת בשקעים חשמליים, אך ללא ציוד נוסף וללא הצללה). בשלב זה העמדה אינה מאוישת.
מחסום קלנדיה
16:00 2 עמדות בידוק פתוחות, עשרה אנשים ממתינים בכל עמדה.
16:10 שני רכבי טרנזיט עם מספרי זיהוי ישראליים חונים ברחבת מוניות השירות. בירור קצר מעלה כי מדובר במשפחה (אב, אם ותשעה ילדים) אשר גורשה על-ידי הרשות הפלשתינאית. האב עבד ברשות הפלשתינית, אך פוטר ונדרש לעזוב את שטח הגדה המערבית. המשפחה ניסתה להשיג אישור להתגורר בירדן, אך נדחתה ועל כן עליהם לעשות דרכם לעזה, כמקום מפלט אחרון. המשפחה עצמה מחזיקה באישורים מתאימים וכל בני המשפחה עברו את המחסום, אך שני רכבי טרנזיט המובילים את ציודם עוכבו במעבר הרכוב בשעה 15:15. נהג אחד הרכבים טען בפנינו כי בעבר עבר במחסום זה עם רכבים עמוסי ציוד מספר פעמים, אך הפעם החיילים אינם מסכימים לבדוק את הרכבים וטוענים שניתן להעבירם רק דרך מחסום ביתוניא. אבי המשפחה משוחח בטלפון עם עורכת הדין אשר הסדירה את אישורי המעבר עבור המשפחה.
16:20 השוטר בביאן מבקש לברר מדוע חונים הרכבים ברחבה שאינה מיועדת לכך. לאחר שהוא מאזין לסיפור הוא מבקש מהחיילים במחסום לבצע בדיקה של הרכבים ולשחרר את המשפחה לדרכה.
פניות לחיילים בעניין זה נענות בהתעלמות או בצחוק.
16:22 שיחה ראשונה עם המוקד ההומניטארי – אנחנו מתבקשות להתקשר שוב כמה דקות מאוחר יותר לאחר שהעניין ייבדק.
16:30 השוטר דורון כהן מגיע ומודיע לנהגים שהם אינם יכולים לעבור דרך המחסום וכי עליהם לעבור דרך מחסום ביתוניא. הנהגים מסבירים לו שברכבים המובילים את הציוד יש גם נוסעים שהאישור בידיהם מוגבל עד השעה 19:00 בלבד והם מבקשים כי הבידוק יתבצע במחסום. השוטר כהן מסרב לשמוע וחוזר וטוען כי הוא עבד "שנתיים במחסום ביתוניא ורק משם אפשר". כמו כן מציע השוטר כהן כי רכב אחד ייקח את המשפחה לעזה ורכב שני ינסה להעביר את הציוד מחר או מחרתיים, בהתאם לתיאום עם מחסום ארז. כאשר אבי המשפחה מסביר לו שבני המשפחה לא התכוננו למצב כזה וכי לא ארזו דברים הכרחיים כגון בגדים ומברשות שיניים, מציין השוטר כהן כי הם יכולים לארוז עכשיו כמה בגדים וציוד הכרחי. אחד הנהגים חוזר ומבקש שאחד החיילים יבוא לבדוק את הרכבים ואילו השוטר כהן עונה בבוטות: "אני לא אתן לך גם חצי חייל, אני לא עובד אצלך".
תוך כדי חילופי הדברים אנחנו מקיימות שיחה נוספת עם המוקד ההומניטרי אשר מעביר אותנו למת"ק קלנדיה. במת"ק נמסר לנו כי העניין בטיפול קמב"ץ המת"ק וכי ניתן להנחות את הנהגים והמשפחה להישאר בינתיים במחסום.
השוטר כהן מתווכח טלפונית עם מישהו במת"ק ולאחר מכן עוזב את המקום.
עורכת הדין של המשפחה משוחחת עם הקצינים האחראים במחסום ארז.
16:40 עומס גדול במעבר חזרה. כ-40 פועלים עומדים לפני הקרוסלה, נשמעות צעקות ודחיפות. לטענת הממתינים בתור המכונה בה הם נדרשים להעביר את הכרטיס המגנטי אינה עובדת כהלכה ובשל כך נגרמים העיכובים. בעיה קשה נגרמת לנשים המבקשות לחזור לרמאללה משום שבמסלול זה אין תור הומניטארי נפרד. חלק מן הנשים ממתינות בצד, מחכות שיעברו קודם הגברים. העניין דווח למוקד ההומניטארי. לאחר מספר דקות נראה שהמכונה חוזרת לתפקד והתור מתחיל לנוע.
16:50 שיחה נוספת עם המת"ק. מבטיחים לנו כי עניינה של המשפחה שצריכה להגיע לעזה מצוי בטיפול וכי בדקות הקרובות יגיע נציג המת"ק לשטח.
17:05 שיחה נוספת עם המת"ק. שוב מבטיחים כי נציג המת"ק יגיע לשטח בדקות הקרובות.
תוך כדי השיחה מגיע לשטח נציג המת"ק, סרן רון, המדבר ערבית שוטפת. ניכר שהוא באמת מנסה למצוא פתרון לבעיה. לאחר שיחה קצרה עם אבי המשפחה ועם הנהגים מוצע הסדר לפיו המשפחה תמתין בצד הישראלי של המחסום, כל ציודה יועמס על רכב אחד אשר יחזור חזרה לשטח הפלשתיני ויעמיס את הציוד על עמדת שיקוף במחסום. לאחר מכן, מבטיח סרן רון, תוכל המשפחה לנסוע. סרן רון מבהיר כי אין כל אפשרות אחרת וכי זהו המקסימום שניתן לעשות כדי לסייע. אנחנו פונות למת"ק שוב, אבל מובהר לנו כי זו האפשרות היחידה. אחד הנהגים מוציא מן הרכב תיק ותכולתו נפרשת על הכביש. הנהג חוזר ומבקש מסרן רון לבדוק במקום את התכולה. סרן רון מסרב, אך מסכים להעביר בעמדת הבידוק רק את הארגזים והמזוודות ומוותר על העברת סדינים, שטיחים ושמיכות. בנות המשפחה (האם ושבע בנות) ממהרות החוצה מהרכב ואוספות את התכולה חזרה לתוך התיק.
מתבצעת העמסה של הציוד המצוי ברכב אחד בציוד המצוי ברכב השני. בני המשפחה נשארים בצד הישראלי של המחסום. אבי המשפחה ונהג אחד נוסעים חזרה כדי לעבור את עמדת הבידוק.
כעת המעבר פנוי ואנחנו חוצות לצד הפלשתיני במהרה.
17:30 מכונית הטרנזיט מגיעה לצד הפלשתיני ועוצרת ליד דוכן הקפה. מתחילה פריקה של הציוד והעברתו לשער צדדי. מספר אנשים המצויים באזור נרתמים לסייע ובמיוחד מר ווג'י, מפעיל דוכן הקפה, אשר מיד כשהבין במה מדובר עשה כל שביכולתו כדי לסייע.
כל הציוד מרוכז ליד השער הצדדי. סרן רון פותח את השער ומשם מועבר הציוד לעמדת הבידוק בכניסה למת"ק ומועמס על מכשיר השיקוף. משם מועבר הציוד לצד הישראלי ואל מגרש החניה בו ממתינים הרכבים והמשפחה. סרן רון מפקח על התהליך ועומד בהבטחתו.
18:00 העמסת הציוד בצד הפלשתיני מסתיימת ומתחילה פריקתו בצד הישראלי. כל הציוד עבר.
המשמרת שלנו תסתיים בקרוב, אבל נראה כי תלאותיה של המשפחה הזו אינן קרובות לסיום.
אפילוג:22:20 משיחה עם אחד הנהגים, מר רמאדאן, מתברר שהרכבים הגיעו למחסום ארז והמשפחה עוברת בדיקה במחסום.
בבוקר יום שלישי למדנו שהמשפחה וציודה הגיעו לרצועת עזה. מר רמאדאן עודכן על הדו"ח שנכתב בעקבות האירוע.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-12-2026קלנדיה. עבדאללה ליד דוכן הפירות שלו
-
עטרות (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
עֲטָרוֹת היה מושב עובדים שחרב במלחמת העצמאות, במקום בו עומד כיום הכפר הערבי קלנדיה, באזור הדרום-מערבי של שדה התעופה עטרות שנבנה בידי המנדט הבריטי. לאחר 1967 הוקם בסמוך אזור התעשייה עטרות, ועד השלמת החומה ממחסום קלנדיה עד כביש 443 היה במקום מחסום. כיום מתוכננת בנייה של שכונה יהודית חדשה על אזור שדה התעופה הישן.
-