מחסום עטרות            :
15:40  התנועה זורמת באופן יחסי, אם כי טור הרכבים הממתינים למעבר ארוך. מהמקום בו עמדנו ניתן היה למנות 21 רכבים (ומאחוריהם עוד השתרע תור ארוך). הרכב ה-21 הגיע למקום בו עמדנו תוך 4 דקות לערך. בדיקת הרכבים רנדומאלית (נדמה כי כל רכב שלישי נעצר לביקורת). משאית עוכבה בצד הדרך ועל כן כל שאר הרכבים נבדקים במסלול הנסיעה עצמו. יש לציין כי גם במסלול היוצא מרמאללה לכיוון ירושלים קיימת עמדת בידוק (מצוידת בשקעים חשמליים, אך ללא ציוד נוסף וללא הצללה). בשלב זה העמדה אינה מאוישת.
 
מחסום קלנדיה
16:00  2 עמדות בידוק פתוחות, עשרה אנשים ממתינים בכל עמדה. 
 16:10 שני רכבי טרנזיט עם מספרי זיהוי ישראליים חונים ברחבת מוניות השירות. בירור קצר מעלה כי מדובר במשפחה (אב, אם ותשעה ילדים) אשר גורשה על-ידי הרשות הפלשתינאית. האב עבד ברשות הפלשתינית, אך פוטר ונדרש לעזוב את שטח הגדה המערבית. המשפחה ניסתה להשיג אישור להתגורר בירדן, אך נדחתה ועל כן עליהם לעשות דרכם לעזה, כמקום מפלט אחרון. המשפחה עצמה מחזיקה באישורים מתאימים וכל בני המשפחה עברו את המחסום, אך שני רכבי טרנזיט המובילים את ציודם עוכבו במעבר הרכוב בשעה 15:15. נהג אחד הרכבים טען בפנינו כי בעבר עבר במחסום זה עם רכבים עמוסי ציוד מספר פעמים, אך הפעם החיילים אינם מסכימים לבדוק את הרכבים וטוענים שניתן להעבירם רק דרך מחסום ביתוניא. אבי המשפחה משוחח בטלפון עם עורכת הדין אשר הסדירה את אישורי המעבר עבור המשפחה.
 16:20  השוטר בביאן מבקש לברר מדוע חונים הרכבים ברחבה שאינה מיועדת לכך. לאחר שהוא מאזין לסיפור הוא מבקש מהחיילים במחסום לבצע בדיקה של הרכבים ולשחרר את המשפחה לדרכה.
פניות לחיילים בעניין זה נענות בהתעלמות או בצחוק.
 16:22  שיחה ראשונה עם המוקד ההומניטארי – אנחנו מתבקשות להתקשר שוב כמה דקות מאוחר יותר לאחר שהעניין ייבדק.      
 16:30  השוטר דורון כהן מגיע ומודיע לנהגים שהם אינם יכולים לעבור דרך המחסום וכי עליהם לעבור דרך מחסום ביתוניא. הנהגים מסבירים לו שברכבים המובילים את הציוד יש גם נוסעים שהאישור בידיהם מוגבל עד השעה 19:00 בלבד והם מבקשים כי הבידוק יתבצע במחסום. השוטר כהן מסרב לשמוע וחוזר וטוען כי הוא עבד "שנתיים במחסום ביתוניא ורק משם אפשר". כמו כן מציע השוטר כהן כי רכב אחד ייקח את המשפחה לעזה ורכב שני ינסה להעביר את הציוד מחר או מחרתיים, בהתאם לתיאום עם מחסום ארז. כאשר אבי המשפחה מסביר לו שבני המשפחה לא התכוננו למצב כזה וכי לא ארזו דברים הכרחיים כגון בגדים ומברשות שיניים, מציין השוטר כהן כי הם יכולים לארוז עכשיו כמה בגדים וציוד הכרחי. אחד הנהגים חוזר ומבקש שאחד החיילים יבוא לבדוק את הרכבים ואילו השוטר כהן עונה בבוטות: "אני לא אתן לך גם חצי חייל, אני לא עובד אצלך".
תוך כדי חילופי הדברים אנחנו מקיימות שיחה נוספת עם המוקד ההומניטרי אשר מעביר אותנו למת"ק קלנדיה. במת"ק נמסר לנו כי העניין בטיפול קמב"ץ המת"ק וכי ניתן להנחות את הנהגים והמשפחה להישאר בינתיים במחסום.
השוטר כהן מתווכח טלפונית עם מישהו במת"ק ולאחר מכן עוזב את המקום.
עורכת הדין של המשפחה משוחחת עם הקצינים האחראים במחסום ארז.
 16:40    עומס גדול במעבר חזרה. כ-40 פועלים עומדים לפני הקרוסלה, נשמעות צעקות ודחיפות. לטענת הממתינים בתור המכונה בה הם נדרשים להעביר את הכרטיס המגנטי אינה עובדת כהלכה ובשל כך נגרמים העיכובים. בעיה קשה נגרמת לנשים המבקשות לחזור לרמאללה משום שבמסלול זה אין תור הומניטארי נפרד. חלק מן הנשים ממתינות בצד, מחכות שיעברו קודם הגברים. העניין דווח למוקד ההומניטארי. לאחר מספר דקות נראה שהמכונה חוזרת לתפקד והתור מתחיל לנוע.
 16:50  שיחה נוספת עם המת"ק. מבטיחים לנו כי עניינה של המשפחה שצריכה להגיע לעזה מצוי בטיפול וכי בדקות הקרובות יגיע נציג המת"ק לשטח.
 17:05  שיחה נוספת עם המת"ק. שוב מבטיחים כי נציג המת"ק יגיע לשטח בדקות הקרובות.
תוך כדי השיחה מגיע לשטח נציג המת"ק, סרן רון, המדבר ערבית שוטפת. ניכר שהוא באמת מנסה למצוא פתרון לבעיה. לאחר שיחה קצרה עם אבי המשפחה ועם הנהגים מוצע הסדר לפיו המשפחה תמתין בצד הישראלי של המחסום, כל ציודה יועמס על רכב אחד אשר יחזור חזרה לשטח הפלשתיני ויעמיס את הציוד על עמדת שיקוף במחסום. לאחר מכן, מבטיח סרן רון, תוכל המשפחה לנסוע. סרן רון מבהיר כי אין כל אפשרות אחרת וכי זהו המקסימום שניתן לעשות כדי לסייע. אנחנו פונות למת"ק שוב, אבל מובהר לנו כי זו האפשרות היחידה. אחד הנהגים מוציא מן הרכב תיק ותכולתו נפרשת על הכביש. הנהג חוזר ומבקש מסרן רון לבדוק במקום את התכולה. סרן רון מסרב, אך מסכים להעביר בעמדת הבידוק רק את הארגזים והמזוודות ומוותר על העברת סדינים, שטיחים ושמיכות. בנות המשפחה (האם ושבע בנות) ממהרות החוצה מהרכב ואוספות את התכולה חזרה לתוך התיק.
מתבצעת העמסה של הציוד המצוי ברכב אחד בציוד המצוי ברכב השני. בני המשפחה נשארים בצד הישראלי של המחסום. אבי המשפחה ונהג אחד נוסעים חזרה כדי לעבור את עמדת הבידוק.
כעת המעבר פנוי ואנחנו חוצות לצד הפלשתיני במהרה.
 
17:30  מכונית הטרנזיט מגיעה לצד הפלשתיני ועוצרת ליד דוכן הקפה. מתחילה פריקה של הציוד והעברתו לשער צדדי. מספר אנשים המצויים באזור נרתמים לסייע ובמיוחד מר ווג'י, מפעיל דוכן הקפה, אשר מיד כשהבין במה מדובר עשה כל שביכולתו כדי לסייע.
כל הציוד מרוכז ליד השער הצדדי. סרן רון פותח את השער ומשם מועבר הציוד לעמדת הבידוק בכניסה למת"ק ומועמס על מכשיר השיקוף. משם מועבר הציוד לצד הישראלי ואל מגרש החניה בו ממתינים הרכבים והמשפחה. סרן רון מפקח על התהליך ועומד בהבטחתו. 
  18:00  העמסת הציוד בצד הפלשתיני מסתיימת ומתחילה פריקתו בצד הישראלי. כל הציוד עבר.
 המשמרת שלנו תסתיים בקרוב, אבל נראה כי תלאותיה של המשפחה הזו אינן קרובות לסיום. 
 

 אפילוג:22:20 משיחה עם אחד הנהגים, מר רמאדאן, מתברר שהרכבים הגיעו למחסום ארז והמשפחה עוברת בדיקה במחסום.
 בבוקר יום שלישי למדנו שהמשפחה וציודה הגיעו לרצועת עזה. מר רמאדאן עודכן על הדו"ח שנכתב בעקבות האירוע.