ענאתא-שועפאט, קלנדיה, יום א’ 26.2.12, אחה”צ
הגענו למחסום ענאתא. לא הייתה פעילות מיוחדת. אישה בסביבות גיל 40, צעיר ותלמידה העידו שה'מעבר' טוב מאוד יחסית למה שהיה בעבר. הם נראו מרוצים.
המשכנו לקלנדיה, שם שהינו כשעה וחצי.
אדם פנה אלינו בבקשה להחיש את החתמת 'האישור' של אישתו האמריקאית ע"י משרד הפנים שהבטיח ולא קיים. יעל הפנתה אותו למוקד ההומניטארי וגם נתנה לו את מס' הטל' שלה.
אחרי כן עזרה לאישה עם ילדה, שלא הייתה רשומה (כך הבנתי) באישור המעבר שלה, ע"י כך שעברנו יחד איתן מנקודת המעבר שאויישה ע"י שתי חיילות לנקודת-מעבר שאויישה ע"י חייל מאיר-פנים. אחרי שעברנו איתן, הודתה לנו האישה ופלשתיני שהיה עד להתרחשות אמר בהתרגשות 'כל הכבוד לכן', וחזר על כך פעמיים.
לאחר כחצי שעה במחסום פגשנו שלוש חברות-מחסום-ווטש שסיימו את משמרתן.
נשארנו עוד, כדי שאוכל להתרשם , ואכן התרשמתי… וציינתי כמה נקודות שדורשות טיפול דחוף לשיפור מצבו של מחסום קלנדייה. יעל הייתה בקשר עם התורן במת"ק שהבטיח לברר מי האחראי לתקינות השירותים המוזנחים באולם ההמתנה.
המלצות לשיפור מצבו של מחסום קלנדייה, נכון ליום 26.2.12:
·אולם ההמתנה קפוא. האם ניתן להתקין כמה גופי חימום?
·אין די ספסלים, ורבים מהם מתנדנדים באופן מסוכן, כלומר עלולים להתהפך!
·השירותים מסריחים ו – נ ע ו ל י ם!
·הנתיבים המגודרים עד לשער המסתובב אל אשנבי-הביקורת הם כל כך צרים, עד שקשה לאדם רחב או נושא סל או שקיות לעבור בהם.
·חלק מהשערים המסתובבים – תמיד השער הראשון והאחרון קשים מאוד להפעלה, בוודאי לאנשים מבוגרים (גם לי – בת 65).
·קשה לחזות בקושי הפיזי של הורה עם פעוט לעבור בשער מסתובב. כל שצריך הוא להפחית בשורות השלבים וכך לרווח אותם ולאפשר מעבר נוח יותר.
אישית התרשמתי מאוד מהסבלנות של האוכלוסייה הנזקקת למעבר, מהרוח הטובה של קבוצת סטודנטים צעירים, וחשתי שנוכחותנו תורמת לתחושת האמפאתיה שהם כה זקוקים לה מצדנו ויודעים בהחלט להעריך אותה.
מחסום מחנה פליטים שועפאט / ענאתא-שועפאט (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
כאן מוצב מחסום לכלי רכב ולהולכי רגל בשטח מוניציפאלי ירושלים המוצב על גדר ההפרדה בדרום-מערב מחנה הפליטים שועפאט. המחנה נמצא בשטחה המוניציפאלי של ירושלים אך הופרד ממנה על-ידי מכשול ההפרדה. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. בדצמבר 2011 הורחבה התשתית של המחסום לכזו של טרמינל.המחסום משמש למעבר תושבי מחנה הפליטים שועפאט ושכונת ראס ח'מיס לירושלים. מחסום ראס ח'מיס ששימש גם הוא לצורך כך נסגר בחודש ספטמבר 2012. בנוסף מורשים לעבור במחסום תושבי שאר מזרח ירושלים ותושבי ענאתא המחזיקים בהיתרי כניסה לישראל. מעבר שאר הפלסטינים אסור.
מחנה שועפאט, הוקם ב-1966 עבור פליטי הגדה מ-1948 ואוכלס אחרי מלחמת ששת הימים במפוני הרובע היהודי.כיום חיים בו כ-25,000 תושבים המחזיקים בתעודות זהות כחולות לצד כ-15,000 בעלי תעודות זהות פלסטיניות. רמת התשתיות והשירותים במקום ירודה, המחנה סובל מעוני, הזנחה וצפיפות יתר. כל בתיו מחוברים לתשתיות החשמל והמים הציבוריות, אך לא כולם מחוברים לרשת ביוב.השירותים במחנה מסופקים בידי אונר"א למעט שירותים שונים כמו מרפאות בריאות ומימון שירותי הסעות לתלמידים לבתי ספר בירושלים.
.
Anat TuegJan-25-2026ענאתא: מאחז חדש קם דרומה לצומת
-
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-12-2026קלנדיה. עבדאללה ליד דוכן הפירות שלו
-