ענבתא,ג’בארה, א-ראס, 21.08.06, אחה”צמשקיפות: יונה א’, ציונה ש’ (מדווחת)ענבתא16:30 – אזור הצומת עמוס מכוניות בעלות לוחיות צהובות. שלוש מכוניות גרר מעמיסות מכוניות ישראליות אחרי תאונות. חלקן לחלפים, חלקן לתיקונים. עסקי המוסכים בין ישראלים ופלשתינאים פורחים על אף המחסומים, הסגרים והכתרים. 16:10 – הדרך בכניסה לטולכרם הורחבה. אמנם יש אבק, אולם אין עוד זכר לתלתיות (שם יפה לגדרות תיל מכוערים) החורצות את הנוף. הכניסה לטולכרם חופשית כמעט ללא בדיקה, התנועה דלילה, אולם ביציאה תור שאין רואים את קצהו. העובדה שיש במקביל בדיקה של שני מסלולים מאפשרות מעבר מהיר מבעבר. מגבלותעדיין תושבי טולכרם והכפרים הסמוכים, וכן ג’נין והכפרים הסמוכים לה בגילאי 25 – 35 מנועים מלצאת דרומה לטולכרם. מה יהיה כאשר תתחיל שנת הלימודים? ג’בארה, א-ראס17:00 – שער הכניסה לג’בארה נעול. החיילים אינם מוצאים את המפתח. לאחר טלפון שתמי מפנה למג”ד ממשיכים לחפש את המפתח. אך חולפת מחצית השעה והמפתח לא נמצא. לאחר טלפון נוסף שתמי מפנה למג”ד, אנו מקבלות ליווי של האמר צבאי וכך מגיעות למחסום א-ראס דרך כביש המערכת..בא-ראס התנועה דלילה ביותר, אין מעוכבים והחיילים נוהגים בהגינות.. לטענתם מחסום זה הינו שטח צבאי סגור ורק נשות MW מורשות להיכנס כדי לראות שהכל כשורה.גילאי 16- 35 תושבי טולכרם ג’נין ושכם מנועים מלעבור.בדרכנו חזרה החייל הג’ינג’י בשער הילדים שמח לקראתנו ,ובמיוחד נהנה לעקוץ אותנו על יחסנו לערבים. הוא מלגלג על תושב ג’בארה הלבוש בגלאבייה, הנראה לו כיצור מוזר. אני מזכירה לו שגם אבות אבותיו היו לבושים כך, למשל כתונת הפסים של יוסף. הוא מופתע מכך שאני יודעת תנ”ך. מן הסתם חשב שאני מכירה רק קוראן. הוא מבקש לבדוק את תא המטען של המכונית- אולי אימצנו ערבי קטן. אני עונה לו שאני מאמצת כל אדם הראוי לשם אדם.