קלנדיה - בוקר לא עמוס במיוחד
למרות הצפיה שלנו שיגיעו המוני אנשים הבוקר—ביום האחרון לפני הסגר של 11 יום—התורים חרגו רק מעט מהסככה כשהגענו בשעה 5:30 והמצב נמשך כך, פחות או יותר, במשך המשמרת על אף ששרוול 5 היה סגור עד השעה 6:45 וכאשר הוא נפתח, שרוול 4 נסגר למספר דקות. חברותנו כבר דיווחו שיום ראשון, יומיים קודם, היה קשה במיוחד. מוכר הבייגלה אמר לנו שגם אתמול, יום שני, היה עמוס. היום שמנו לב שבשעה 7:45 התורים כבר הצטמצמו ולא חרגו מהסככה.
בשעה 6:00 זוג עם ילד קטן וחולה בעגלה הגיע לשער ההומניטרי בדרך לבית החולים. היה להם היתר. הופתענו (לטובה!) שהחייל ב”אקווריום” פתח את אחד החלונות שפונה לאזור השער ודיבר אתם. הם שאלו מתי השער ייפתח. הוא טרח לצלצל לחפ”ק לברר פתח את החלון שוב לבשר שהשער לא ייפתח לפני השעה 6:30. הוא המליץ לקפל את העגלה ולהצטרף לאחד בתורים העוברים דרך המכלאות.
בשעה 6:15, לפי בקשת אנשים שכבר התגודדו ליד השער, צלצלנו גם אנו לברר מה יהיה, ונאמר לנו שהוא ייפתח “בקרוב”. בשעה 6:25 הגיע מאבטח עם המפתח לשער, פתח את מנעול, אבל חיכה עד השעה 6:30 עד שנתן לאנשים – 30 במספר – לעבור דרכו. הם כולם נכנסו לשרוול מספר 5 הסגור והמתינו שם עד שלאט לאט הבינו שהוא לא פועל. נגשנו לקצינת המת”ק שההגיעה בינתיים להציע שיודיעו ברמקול ששרוול 5 סגור. זה לא קרה. כעבור רבע שעה, שרוול 5 נפתח ו-4 נסגר. הצענו לאחד המאבטחים שאולי כדאי להודיע ברמקול ששרוול 4 סגור, כך שאנשים לא יבזבזו את זמנם בעמידה במעבר לא פעיל. הוא ענה ש”הם [מפעילי המחסום] יודעים מה שהם עושים.” רשמנו את זה בפנינו, ונשמנו לרווחה.
החייל המחליף בשנכנס לאקווריום בשעה 6:15 שינה את האסטרטגיה של קודמו ונתן רק למספר קטן של אנשים לעבור כל פעם שפתח את הקרוסלות. זה גרם לעליה במתח בתורים וסביב השעה 7:00, כשריב התפתח בכניסה למכלאה השמאלית המועדת קבע לפורענות, פחדנו מפיצוץ שיוביל לקריסת כל התורים. באותה שעה הקרוסלות לא נפתחו כלל במשך דקות ארוכות, ולמרות העובדה שנכחו במקום שוטר, קצינת מת”ק, ושני מאבטחים, כולם היו מרוכזים בבדיקת התרים של טיפטוף האנשים שעברו בשער ההומניטרי ולא שמו לב כלל לעבודת החייל באקווריום. רק בעקבות צעקות ושריקות עצבניות של הממתינים הפלסטינים, אחד נתן הוראה לחייל לפתוח את הקרוסלות. וגם אז היה קמצן במספר האנשים שהעביר. אבל אל דאגה, הם יודעים מה שהם עושים.
לקראת סוף המשמרת, אחד המאבטחים, זה שלא הכרנו קודם, קרא לנו ושאל מי אנחנו. השיחה איתו הייתה קצרה ולבבית, ובמהלכה הוא סיפר שתכנית השיפוץ תוסיף עוד 8 תחנות בידוק, כך שיהיו 12 ולא 10 כפי שנאמר לנו קודם, ושהעבודה תסתיים בעוד שנתיים (במקום שנה וחצי). כך או אחרת, יש עוד הבה זמן עד שהמצב במחסום יוקל.
בשעה 7:37 הקצינה והמאבטחים עזבו את המקום אבל השוטר המשיך להפעיל את השעה ההומניטרי.
בשעה 7:18 הצטרפנו לתור הקצר ביותר, בערך 4 מטרים מהכניסה לאחת המכלאות. כיוון שאסטרטגית הקמצנות נמשכה, לקח לנו 30 דקות להגיע לבידוק (יותר מ-20 מהן עד שעברנו את הקרוסלה של המכלאה), שם עברנו מיד.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-