קלנדיה: בסגר אי אפשר לחזור הביתה מבית החולים
ראיתי אותם מרחוק, את האישה ואת בנה עמוסים בחבילות שדרך נשיאתן העידה על כובדן.
הלכתי לקראתם וככל שהתקרבנו יכולתי לקבוע שהילד הוא חולה סרטן מעזה ששוחרר לא מכבר מאשפוז.
איך? – המסכה השמוטה על הצוואר, החבילות הגדושות, המבטים שמחפשים מה הדרך הנכונה ללכת בה והפנים הדאוגות.
אבל למה הם הולכים בכיוון ההופכי ליעדם, מהמחסום אל הגדה ולא ממנה?
כשנפגשנו אמרה לי האם שבנה מוחמד בן ה-12 שיש לו סרטן “כאן” אמרה והצביעה על צווארה שלה, שהיה מטופל בנאבלוס ושוחרר מביה”ח אבל הביתה, לעזה, הם לא יכולים להמשיך.
אולי לא ידעה שחג ליהודים ושסגר ואולי ידעה וטעתה לחשוב שבנה עומד בקריטריונים של דו”צ ככתוב: “במהלך הסגר יותר מעבר במקרים הומניטריים, רפואיים וחריגים בלבד, בכפוף לאישור מתאם פעולות הממשלה בשטחים”.
רק שלמרות הפרסום הרשמי לא מוחמד ולא חולים אחרים יכולים לנסוע בימים של סגר לרצועה. כשהאמת טפחה על פניה חיפשה האישה את התחבורה הציבורית כדי לנסוע לרמאללה, שם אצל מכרים היא ובנה יתארחו עד לסיום הסגר.
בגלל שהדרך למחוז חפצה לא קלה ולא קרובה והתיקים כבדים וגלגלי המזוודה שחוקים, קראתי לעזרה למכר שלי.
כמו במטה קסם קדרות הפנים של האישה ובנה התחלפו לנהרה.
האיש לקח את המזוודה שגררה האם, אני את החבילה מידיו של מוחמד ויחד הלכנו מקום חניית רכבי השירות.
רק אחרי שנפרדתי מהשניים בברכות ונפנופי ידיים, הכתה בי המחשבה שמוחמד שבעוד יומיים יחזור הביתה לעזה הוא בן גילו של הילד נאסר עזמי מוסבח מעזה שחיילי צהל רצחו לפני יומיים.
לא ידעתי מה שמו של הבחור שנרצח בערב יום הכיפורים בסמוך לעיר העתיקה במה שהוגדר פיגוע אבל פיגוע זה לא היה, ובדווח של אוצ’ה נכתב שגופתו לא הושבה למשפחתו ולכן שבתי למחנה הפליטים ושמעתי שאומנם גופת השאהיד לא הושבה למשפחתו, או כמו שאמר חבר: “גם הגופה שלו לא נמסרה למשפחה שלו”, מה שמחזק את החשש שבין קובעי המדיניות הישראלית ובראשם השר ארדן, אלו שנוטים לשמור במחשכים לזמנים ארוכים וחסרי פשר גופות של פלסטינים, פושה חיידק ממשפחת הנקרופיליה – לכאורה.
ובאשר לשמו של הבחור שלא צוין לאורכה ולרחבה של התקשורת הישראלית, מסתבר שאינו נטול שם וגם לו יש שם שנתנו לו הוריו והשם הוא מוחמד עליאן.
עכשיו שקט, אם את רוצה לראות אותם, את החיילים, תחכי עד שיהיה חושך, אמרו לי בכפר חיזמה. למה? כי ככה נוהג הצבא מזה זמן: מתישהו, בשעה לא קבועה של לילה נכנסים רכבים צבאיים לרחובות וסמטאות הכפר וגם עוצרים ילדים אמר המספר.
אני שאף פעם לא בטוחה אם המושג “ילדים” מתייחס לילדים של המספר שלפעמים הם אנשים בוגרים או לילדים קטינים, שאלתי בני כמה הם הילדים שעצורים? – ילדים, מגיל 14 ככה עד 20, – וכמה ילדים מהכפר יושבים עכשיו בכלא? – יותר מעשרים, אמר האיש.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-12-2026קלנדיה. עבדאללה ליד דוכן הפירות שלו
-