קלנדיה - בשטח ההפקר של החיים
מעבר לקצהו המזרחי של מחנה הפליטים, בשולי דרך המלך מרמאללה, מקום שמשום מה מעולם לא התעכבתי להוריד מבט אליו, נפער לעיני בור עמוק, כמו חור שחור באמצע היקום.
נוכח פליאתי כי רבה סיפר לי עובר אורח שהמקום בבעלות אדם שלפני כמה שנים התחיל לבנות כאן בית, אבל השלטונות, בטח השלטונות הישראלים, אלא מי? הורו לו להרוס את שכבר בנה ולא רק שהשקעתו ירדה לטמיון, השטח כולו הפך לסוג של שטח הפקר.
אז היה מי שראה בריק הזה הזדמנות עסקית והקים בקצהו ביתן ופתח סדנא לתיקון אופנועים.
קשים, קשים מאד החיים במחנה פליטים, אמר בן שיחי והמשיך בדרכו.
המקום שדומה יותר לבור להטמנת אשפה מאשר לעסק נורמטיבי, הוא שיקוף המקום שלפי החוק הישראלי (אלא מי?) הוא שטח שיפוט ירושלים ובפועל הוא שטח הפקר של החיים.
בצמוד לחורבות חנותו ומקור פרנסתו של עבדאללה זרועות חורבות חנותו של שכנו.
היה שם קיוסק בתוך אוטובוס מושבת. האיש, שלפני כשנתיים שוחרר משבע שנות מאסר בגין ירי ברגלו של אדם ששיתף פעולה עם השב”כ, מצא את פרנסתו במכירת משקאות קלים וסיגריות וחטיפים.
ועכשיו מה?
עכשיו המקום כולו נראה כשטח ששרידי חיים היו זרועים בו.
בכל הסחי ומאוס, הג’יפה והייאוש שמעבר לחומת האפרטהייד, לראות ילדים כבוגרים מצליחים לגבור את החומות והחסימות ומכשולי הדרך, שעל כזה אמר הכוהן הגדול:
“There is a crack in everything, That’s how the light gets in” – זה מראה שמשובב את הנפש.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-