קלנדיה: דלת שמיועדת למעבר עגלות נעולה ונשארת נעולה גם כשמגיעה עגלה
חיכיתי בקבביה של אמיר לעאבד כדי להשיב לו את צרור חפציו שנשאר בתחנת המשטרה ברמלה בה היה עצור שלושה ימים לאחר שנתפס בעוון חיפוש עבודה מבלי שיהיה ברשותו אישור שהייה. לפתע, משום מקום, נשמע בום רועם שפילח את האוויר והרעיד את הלב.
מה שהתחיל בקול פיצוץ בודד ובענן שחור בודד שהיתמר מעל גגות מחנה הפליטים, התגבר אחרי כמה דקות לקולות ירי בצרורות ופיצוצים שהעלו זיקי אש מעל הגגות.
“זה הצבא” אמרו אנשים וסיפרו שכבר לפני חמש שעות פלשו חיילים למחנה הפליטים קלנדיה וזה מה שהם עושים, יורים ברובים וזורקים רימוני גז. איש לא ידע על מה ולשם מה.
כשקולות הירי התגברו והחרישו אזנים, הייתי מזרחה משם, עמדתי עטופה בילדים, הפחד השתלט עלינו ונפוצנו לכל עבר.
בדרך חזור , בלבירינט שמוביל אל המחסום, חברתי לאישה צעירה שתינוקה עמה.
כשהגענו לפתחו של המחסום פירקה האם את העגלה, היא אחזה בידית המנשא שבו מונח התינוק ואני נשאתי את בסיס העגלה המתכתי.
המעבר היה קשה. רק תוך בהתפתלויות ודחיפות הצלחתי לעבור עם בסיס העגלה דרך קרוסלת הברזל.
נכון שיש דלת שמיועדת למעבר עגלות אבל היא נעולה. ניסיתי למשוך את תשומת לבו של החייל הממוגן כדי שילחץ על הכפתור ויפתח את הדלת, אבל הוא רק משך בכתפו והניד בראשו את הסימן המוכר שמשמעו: תמשיכו. המשכנו. הנחתי את בסיס העגלה המקופל במסוע המגנומטר בעוד האם הוציאה את העולל מהמנשא, הפקידה אותו בזרועותיי והעבירה את המושב מתחת לגלאי המתכות. זה גם זה היו כשרים ולא הוו סכנה לביטחון המדינה. עדיין היה עלינו לחצות עוד שני שערי קרוסלות. שוב ההידחקות, שוב תנועות לולייניות כדי להבקיע ולעבור, שוב העיניים האטומות של החיילים שיושבים מאחורי חלונות ממוגנים ורואים מבלי ללחוץ על כפתור שיפתח את השערים שנועדו למעבר עגלות.
השאלה שלא הרפתה אז וממשיכה להציק היא למה בכלל קיימות הדלתות אם בזמן אמת הן נשארות נעולות?
כשנפרדנו, ותמרה (האם) המשיכה עם תינוקה לייעדה ואני המשכתי לרכבי, זכרתי ששעתיים קודם, בחזית מחנה הפליטים שאל אותי מכר אם אני רואה את תמונות התינוקות הגוועים בעזה ולא יכולתי שלא לחשוב על התינוק שערסלתי זה עתה בזרועותיי, תינוק מטופח ובריא, תינוק שעדיין לא מודע לכך שהוא כהוריו ושאר בני משפחתו חסרי זכויות וחסרי חירות.
תיאור מיקום
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-12-2026קלנדיה. עבדאללה ליד דוכן הפירות שלו
-
קלנדיה (מחנה פליטים) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
המחנה נוסד ממזרח לכפר קלנדיה ב-1949 ויושבו בו פליטים פלסטינים מירושלים ומכפרי הסביבה, שבתיהם נותרו בצד הישראלי של קווי שביתת הנשק. הוא נכלל בשטח המוניציפלי של ירושלים שלאחר 1967, ומאז בניית חומת ההפרדה נותק מירושלים, והפך לשטח הפקר בין ירושלים ורמאללה. מתגוררים בו כ-10,000 תושבים, ולחלק לא מבוטל מתושביו יש תעודות זהות ירושלמיות. הוא נחשב לאחד המחנות הקשים מבחינה ביטחונית ופלילית כאחד וגם אחד העלובים והמוזנחים שבהם. הוא סובל מעוני, הזנחה, פשע, בנייה בלתי חוקית והיעדר שירותים מוניציפליים נאותים. יצאו ממנו מפגעים, ולעתים קרובות יש בו אירועים ביטחוניים, פשיטות ומעצרים רבים, כולל ירי בנערים עקב זריקת אבנים.
-

