קלנדיה - השער שמיועד למעבר עגלות לא נפתח
במחסום קלנדיה מושג הזמן אינו ערך קבוע.
במחסום קלנדיה מושג החירות אינו ערך קבוע.
במחסום קלנדיה המרחב האישי אינו ערך קבוע.
במחסום קלנדיה הזמן, החירות והמרחב האישי הם תלויי נהלים, פקודות וגחמות.
בגלל שתושבי עזה החולים שחוזרים הביתה אחרי טיפולים ואשפוזים בגדה או במזרח ירושלים מכירים את חוקי המקום הם מגיעים למשרדי המת”ק מוקדם ככל שעולה בידם, מפקידים את התעודות בידי נציגי המנהל ומחכים עד לשעות אחה”צ, עד שיותר להם לצאת ולנסוע הביתה.
חולים ונכים יושבים שעות רבות ומחכים בלא שיסופק להם מזון. הסגר בכפייה שכזה.
ביום זה רק בשעה 4.30 איש המנהל הוביל את קבוצת השבים לעזה אל מחוץ למתחם המחסום, אבל השער שמיועד למעבר עגלות לא נפתח, “כבר שבועיים זה מקולקל” אמר אחד שיודע.
נתקע שם אב שהוביל את ילדו שסובל משיתוק מוחי בעגלת ילדים כי אין כסף לכיסא נכים ואין גם כסף לתרופות לילד, נתקעה שם קשישה בכיסא גלגלים ונתקע איש שמתנייד עם הליכון.
ניסיונות חוזרים לפתוח את השער הנעול לא צלחו והעיכוב הוסר רק כשאיש המנהל התעשת והוביל את מוגבלי התנועה בדרך עוקפת.
בשעה וחצי שחיכיתי עד לבוא החולים התקיימו בסמוך שני נהלי גב-אל-גב.
בגלל ה”שיפוצים” שבמקום נהרסה הרחבה שבה היו מעבירים את החולים מהגדה לירושלים וחזרה, כבר חודשים האמבולנסים משני הצדדים נאלצים לתמרן כדי להגיע ולעמוד זה מול זה בין שני נתיבי תנועה שבמרכז מחסום הרכבים, מקום שלהולכי רגל (כמוני) אסור באיסור חמור להגיע אליו. אבל ביום האמור הצוות שתפעל את מחסום הרכבים היה נוח לבריות והגעתי לכדי מגע ושיחה עם הצוותים הרפואיים.
- מירושלים לרמאללה הועבר אדם לאחר ניתוח בבטן. המשך הטיפול ושלב ההחלמה ייעשה בבי”ח ברמאללה, שם גם ישהה בחברת בני משפחתו שלא תהיה להם מניעה מלשהות לידו ולבקרו כרצונם ולרצונו.
- מרמאללה לירושלים, כשהוא מחובר לחמצן ומלווה ברופא הועבר אדם לאחר התקף לב, “יש לו גם סרטן בראש”, אמר נהג האמבולנס. בביה”ח מוקאסד יטפלו בו, אולי ייטיב מצבו, אבל מצב הבדידות והניתוק מהמשפחה מה יהא עליו?
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-