קלנדיה, יום א’ 16.5.10, אחה”צ
"חינוך פורץ חומות" – רצף שלטים לאורך הדרכים המובילות אל פלסטין מטעמה של עריית ירושלים (בתמונות ששלחה נורית).
לא שמענו תגובות או מחאות על תשתיות החינוך במז. ירושלים שהם ברמה של הנחותות במדינות העולם השלישי, ולא התרסה על כך שלא את חומות החינוך אלא את חומות ההפרדה יש לפרוץ.
במחסום קלנדיה:
האוויר רווי גרגירי אבק. כיפת שמים אפורה חוברת למציאות אפורה הבולעת את יומם האפור של הנאלצים להגיע אל המחסום.
תושב אחד הכפרים ליד שכם שבחברתו ישבנו בסככה שלפני המחסום, בה מצאנו מפלט מהאבק ומהחום, סיפר שאיבד תקווה לעתיד טוב מההווה הקשה, המתיש והשוחק. מזה שנים הוא מועסק באזור התעשייה עטרות. מאז שמחסומים מרשתים את הגדה המערבית לארכה ורחבה ומונעים תנועה חופשית, הוא שב למשפחתו בסופי השבוע בלבד.
מעבר המחסום לעברו האחר, היהודי, ארך 25 דקות.
במסלול שנועד לגברים בלבד קלח סילון דק של מי ביוב מהמחסום אל מחוצה לו וריחו נמהל באוויר הדחוס/המעיק.
בחדשים האחרונים, כשאנחנו מציגות את תעודות הזהות ליושב/ת באקווריום, הוא/היא מקלידים את מספר הזיהוי אל המחשב בטרם יזכו אותנו בתנועת היד הנרמזת ללא קול אך אומרת: "עופי לי מהעיניים….".
האם אחרי מאה פעמים שפרטינו יוקלדו יעניקו לנו השלטונות תעודת הוקרה או רישום גנאי? אולי זה בכלל איום נסתר?
חדש על החומה:
1.
כשיאסר ערפאת מימינו וה"צעקה" (הומאז' למונק) לשמאלו, מעטר דיוקן חדש של מרואן ברגותי את החומה.
אחד מילדי הרוכלים שקידם את פנינו סיפר שהאמן החל לצייר את מרואן על החומה הנושקת למחסום, במקום בו היה מצויר בעבר ונמחק לרגל ניקיונות הרמדאן, אך גורש בידי הצבא.
אישור לדברי הילד ניתן לראות בקו המתאר של שער ראשו של ברגותי שהיה ראשית ציור, בטרם גורש האמן.
2.
בצמוד לפילבוקס המשקיף אל מחנה הפליטים מבקיע מתוך החומה האטומה רישום דק של שריג ירקרק שזור כוכבים ופרפרים.
3.
מאחורי החומה החיצונית למגרש החנייה, כתובת חדשה מתנוססת:"אל-קודס".
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-12-2026קלנדיה. עבדאללה ליד דוכן הפירות שלו
-