קלנדיה, יום א’ 22.11.09, אחה”צ
מוכר הקפה העומד עם עגלתו בקדמת המחסום סיפר שלפני ימים אחדים, בשעת בקר, הבחינו הרוכלים בקבוצת פקחי עירייה מלווה בשוטרים מתארגנת לפשיטה. הרוכלים מיהרו לאחוז איש בעגלתו ולנוס אל סמטאות מחנה הפליטים. הסוכר, סיפר מיודענו, נשפך אל תוך מיכל הקפה ועל שניהם גלשו המים הרותחים. אך העגלה נשארה ברשותו וגם קנס לא הושת עליו. עד שעות הצהריים הסתובבו הפקחים במתחם לא עלה בידם לצוד איש – עד הפעם הבאה.
אחת לכמה חדשים עורכים אנשי החוק פשיטה במקום שהוא בתחום השיפוט של עיריית ירושלים וקונסים את המוציאים פרנסתם הדלה בטענה שאין ברשותם רישיון רוכלות. ורישיון שכזה איך יהיה להם? – רובם אינם מתושבי האזור ולאיש מהם אין התעודה הנכונה, זו אם הייתה ברשותם לא היו נזקקים לעמוד בפתחו של המחסום מזריחת השמש ועד שקיעתה. ורישיונות רוכלות לצד זה של הירח בכלל אינם מונפקים.
העירייה הקונסת את "מפרי החוק", אינה דואגת לספק שירותים עירוניים בסיסיים לגרים בתחומה: פינוי האשפה במקום אינו מתבצע אפילו לא אחת לכמה חדשים, אלא נשרף בתוך מיכלי הזבל בידי התושבים (ראו בתמונה).
התורים לקראת איזור הבידוק התנהלו בעצלתיים כשלפני כל אחד משלושת המסלולים הפתוחים עמדו עשרות אנשים. התחלקנו אישה למסלול. התור בו עמדתי היה תור רחבי: אנשים מלאו את מלא נפח השטח שלפני הקרוסלות ועמדו צפופים ודחוסים בדבוקה אחת, גוף נוגע בגוף לוחץ גוף, ההתקדמות לא נבעה משליטת העומד בתנועת רגליו אלא מכוח הדבוקה. כך עשרים וחמש דקות ארוכות. החיילים שמאחורי החלונות הסטריליים/העכורים לא מיהרו לשום מקום ועשו מלאכתם באטיות תוך הערות מחנכות לעבר אדם זה או אחר.
איש צעיר שנשא תינוקת על ידיו, ניסה להסב את תשומת לב החיילים תוך לחיצה על כפתור האינטרקום כדי שיפתחו בפניו השער שנועד למעבר עגלות. אלא שהמערכת מנותקת והאיש נאלץ לקפל את העגלה ולהידחס עמה אל בין שלבי הקרוסלה בעוד אני נושאת את התינוקת המייבבת.
אדם שעשה את דרכו לביתו בעזה, נבדק בחשדנות ודקדקנות – הלוך ושוב מתחת לגלאי המתכות, וכשעבר אל העבר האחר, נוכח ששעונו נשאר בתוך באזור הבידוק. אבל תקשורת עם האנשים שבתוך המחסום לא קיימת והדרך חזרה עשויה לארוך זמן רב מכדי שיספיק להגיע בעוד מועד למחסום ארז. האיש ויתר על השעון.
במחסום הרכבים התבצעה בשיטת גב-אל-גב העברתו של חולה סרטן שמצבו אנוש לביה"ח אוגוסטה-ויקטוריה. השמיכה נשמטה מגופו והוא נחשף בעליבותו וכאבו לעיני כל ללא זכות לצנעת הפרט או לשמירה על כבוד החולה. (תמונה מצורפת. צילמתי אחרי קבלת רשות).
מי אמור לשמור על החוק מפני המופקדים על החוק?
כנראה שהכול, או כמעט הכול אישי. מפקד המתקן, רב-פקד אבוחצירה, מכל מי שעמד על המדרכה במחסום הרכבים בחר לאיים עלי בלבד בעיכוב ומעצר על שאני ממשיכה לפקוד את המקום חרף בקשתו/פקודתו.
בסככת ההמתנה ההופכת לעת ערב למקום מפגש לגברים הבאים מרחוק לשם פרנסה, שאינם שבים לביתם אלא בימי סוף השבוע בשל המרחק והמחסומים שבדרך ושוכרים חדרים עלובים במחנה, שם פגשנו מיודע משכבר שאמר:
"ליהודים יש שתי פנים, לבן ושחור. אתם פנים לבן".
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-12-2026קלנדיה. עבדאללה ליד דוכן הפירות שלו
-