קלנדיה, יום ב’ 20.6.11, אחה”צ
קלנדיה, 14:50: הגענו למחסום בלי תקלות. התנועה דווקא זרמה בכיכר הדרומית. מחסום הרכבים היה מלא (וכך נשאר כל אחה"צ), אך התור לא הגיע לכביש מרמאללה. במעבר נוסעי האוטובוסים היה תור של כ-20 איש. זרם האנשים המגיעים ל-"טרמינל" היה חלש למדי ולא היה כלל תור בסככה הצפונית, אך שני המעברים הפעילים היו מלאי אדם (כ-40 בכ"א) ולמרות פניות חוזרות ונינשנות לחמ"ל וליחידת המעברים המצב השתנה לטובה רק לקראת סוף המשמרת. במסלול 5 למת"ק היה תור של 5, חלקם רק רצו להגיע לסניף הדואר במקום. במשך חצי שעה ניסינו לשכנע את החיילים לפתוח את המעבר וכשסו"ס הודיעו שהמעבר ייפתח הוסיפו שבשעה זו סניף הדואר כבר סגור.
בינתיים פגשנו איש כבן +70, קטוע רגל יושב בכסא גלגלים, מלווה בקרוב משפחה צעיר. השניים המתינו ליד השער ההומאניטארי בדרכם מירושלים לרמאללה. התחלנו לטלפן למענם, לבקש עזרה, שמישהו יבוא ויפתח להם את השער וייתן להם להמשיך בדרכם. דברנו עם החמ"ל, עם המת"ק, עם נציג המת"ק (שצעק עלינו שזו אינה אחריותו ולמה מבלבלים לו את המוח), עם המוקד, עם מי לא? כולם הבטיחו שאו..טו..טו….. וכך עבר חצי שעה נוסף. אחרי 40 דקות המתנה נעמד הזקן על רגלו האחת ודידה/קיפץ לקרוסלה, נתלה עליה ואיכשהו הגיח לצד הפלשתיני. תפשתי אותו ותמכתי בו עד שנכדו(?)הגיע עם כסא הגלגלים. איזה מחזה מחריד! איזו בושה! אני לא נרגעת עד עכשיו. כמו ששאלה תמר מזמן: "ככה מנהלים כיבוש?"
בינתיים התורים בשרוולים המשיכו להתקדם בעצלתיים ואנשים שמיהרו לעבודת יומם/לילם בירושלים היו לחוצים מאד. ראינו אנשים מתייאשים וחוזרים כלעומת שבאו. כאשר זיהינו 3 בנות בדרכן החוצה, שאלנו אותן והן אמרו שהן תיסענה למחסום חיזמה. שוב טלפנו לחמ"ל ודברנו עם דניאל ושלומי, שניהם חיילים מנומסים ושקטים. הם הבטיחו שייפתח בקרוב מסלול נוסף כדי להקל על העומס.
16:10: יצאנו לכיכר הצפונית שם ראינו אמבולנס ממתין עם חולה סרטן מרמאללה. האמבולנס הנגדי, מירושלים, כבר חנה במגרש הדרומי אבל לא נתנו לשני האמבולנסים להתחבר – שוב "אין תיאום" טענו החיילים (למרות שהנהג אתו דברנו אמר שלא יצא לדרך לפני שהודיעו לו מבית אל שיש תיאום). טלפנו לחמ"ל ולמוקד ואיכשהו מישהו הצליח (אחרי 20 דקות המתנה בשמש הלוהטת) לבצע תיאום.
16:30: כעת פועלים 3 שרוולים ומספר הממתינים הצטמצם מאד
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-12-2026קלנדיה. עבדאללה ליד דוכן הפירות שלו
-