קלנדיה, יום ב’ 22.10.12, אחה”צ
הגענו לכיכר הדרומית, הכניסה לקלנדיה מירושלים, בשעה 15:30. הכיכר הייתה פקוקה לגמרי ולקח 10 דקות רק לעשות את הסיבוב ולהגיע למגרש החנייה. בתחנת האוטובוסים ליד הכיכר עמד אמבולנס ירושלמי שהמתין לאמבולנס מרמאללה שאמור היה להעביר חולה לירושלים. האמבולנס הפלשתיני ממש המתין כבר לעבור בתוך מחסום הרכבים, אבל עוכב כיוון שלטענת החיילים לא היה "תיאום". נתניה ירדה לבדוק מה קורה ואני המשכתי לחנייה. כבר בדרך טלפנתי למוקד תיאום חמ"ל רפואה (02/9977929). החיילת שענתה בקשה שאספק לה שם ומספר תעודת זהות של החולה המועבר כיון שהחיילים לא בדקו אתה את עניין התיאום. היא דווקא חשבה שהיה תיאום. אבל לפני שהספקתי לתפוס את נהג האמבולנס הפלשתיני לשיחה, הוא הסתובב והסתלק, מנפנף לי בידו, וחזר כלעומת שבא. איזה מין "סידור" זה שהחיילים אינם יודעים לבדוק בטלפונים שעומדים לרשותנו?
בשעה 16:00, כאשר סו"ס נכנסנו למחסום, מצאנו שני מעברים פעילים עם מעט מאד ממתינים ואיש אחד מחכה להיכנס למת"ק. כאשר נתניה הציעה לטלפן עבורו למת"ק הוא ביקש שנימנע מלעזור כי פחד שעזרתנו תסבך אותו עם החיילים. ראיתי שהיו גם 2 חיילות באקוואריום של מסלולים 2 ו-3, אחת מהן שרועה על כסא מטפלת בשערותיה. קראתי להן ואמרו לי להיכנס למסלול 2. כאשר נכנסתי, ניסיתי להסביר לשורקת שברצוני לכוון את הממתינים במסלול 4 אל המסלול שלהן כדי שהחיילים במסלול 4 יתפנו לטפל בממתין למת"ק. החיילת נאחזה אמוק והתחילה לצעוק עלי ולהגיד לי שבני מתביישים בהתנהגותי, שאני זקנה שאין לי מה לעשות ולכן באתי להציק להן ובסוף אחלה לי "שלא תחיי הרבה". לא ברור לי מאיפה זה נחת עליה ואיך היא הרשתה לעצמה ככה להתנהג. בסוף היא פתחה את קרוסלת היציאה ואפשרה לי לצאת לצד הירושלמי.
כאשר חזרתי שוב לתוך המחסום, נתניה ואני שמנו לב לאיש שעמד והמתין במסלול המת"ק. ניגשנו אליו ושאלנו לשלומו. התברר שהוא סוחר מעזה שהגיע ביום א' לרמאללה עם תסריך (אישור מעבר בישראל) תקף עד 5.11 ורצה לחזור לעזה אתמול, אבל החיילים במסלול 4 החרימו לו את האישור ולא נתנו לו לעבור. אני ניסיתי לדבר עם נציג המת"ק ונתניה ברוב תושייה פנתה לחנה בר"ג. לולא מאמציה של חנה האיש לא היה עובר. גם עם כל המאמצים של חנה, האיש עוכב עד חצות הליל ורק אז ניתן לו להמשיך בדרכו. הוא הגיע למחסום ארז רק ב-2 לפנות בוקר וגם אז חנה דאגה לדבר עם המינהל האזרחי שיפתחו לו את המעבר ויאפשרו לו להגיע לביתו. כרגע דיברתי אתו והוא מבסוט להיות בבית ומודה על כל העזרה.
לא היה משעמם אתמול!
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-