קלנדיה, יום ג’ 1.11.11, אחה”צ
בשנים האחרונות הלכנו בכל יום שלישי אחה"צ למחסום ואדי נאר. מכיוון שבמשמרות שלנו שם נעדרה כל פעילות מיוחדת (מלבד מקרים יוצאים מהכלל) וכיוון שלא הייתה משמרת בסידור העבודה למחסום קלנדיה החלטנו לנסוע לראות מה קורה שם.
הגענו ב- 14:00 בערך וכבר היה שם עומס תנועה בכיכר. כלי רכב מכל מיני גדלים וסוגים נדחקו בנתיב התנועה הצר סביב הכיכר בניסיון לפלס דרך לרמאללה.
חצינו לצד הפלסטיני, פטפטנו עם כמה מהנהגים וחזרנו. ב – 14:45 פנינו אל עבר הכלובים שבהם המתינו החוזרים לירושלים. רוב האנשים פה שבו מן הצד הישראלי. רק מעטים הצטרפו לשני התורים בכיוון השני, אבל התורים הללו בקושי זזו. כשרק הגענו לשם זה לקח חמש דקות ארוכות לפני שמישהו היה יכול לעבור. כאשר הקרוסלה נעה, מספר אנשים נדחפו פנימה ורק לראשון אפשרו לעבור לבידוק. האחרים אולצו לחזור ולהמתין בקרוסלה. כל הזמן שמענו צעקות של "ואחד ואחד". בתוך הבלגן הזה, אדם אחד לקח יוזמה והכריח את כולם לאפשר לאשה עם ילד לעבור. מאוחר יותר הוא עזר באופן דומה לאישה מבוגרת עם מקל הליכה.
חנה ואישה נוספת המתינו 15 דקות עד שהצליחו להחלץ. כשהיא נכנסה לאולם צעקה לעברה חיילת, שכנראה החליפה את החיילת הקודמת, "ואחד ואחד" ועמדה על כך שחנה תחזור לחדר אחר. אח"כ היא צרחה עליה בעברית: "מה כל כך קשה לך להבין?"
כשחנה הגיעה ליציאה, החיילת צעקה עליה והיא שותקה לחלוטין. היא לא ידעה מה מצופה ממנה, לקחה ממנה את תעודת הזהות, וכשהיא ניסתה לצאת, הקרוסלה נסגרה. היא הלכה בחזרה לחלון ובקשה לצאת. החיילת צעקה עליה על שלא הניחה את התיק על המסוע. חנה הניחה התיק וחזרה לחלון. עכשיו, הוסיפה עלבון לפציעה, היא התחילה לצחוק על חנה, כל הענין נראה לה בדיחה. היא שאלה אח"כ את חנה איפה היא גרה, וחנה השיבה לה, בבית אבות, וגם נתנה לה את הכתובת. זה העלה אצלה צחוק נוסף.
כשחנה כבר הורשתה לעבור, החייל צעק לעברה, "האם שמעת פעם על גלעד שליט?"
חנה לא ספרה, אך חשוב שידעו : חנה היא שומרת שבת, היא הלכה כמעט בכל שבת, ובכל תנאי מזג אויר, מביתה בבקעה לאוהל משפחת שליט ברחביה, כדי להיות איתם בשבת.
לאחר שהצליחה לבסוף להחלץ מהחוויה הקשה, חנה רעדה כולה.
הכיעור, ההשפלה, הביזוי של אישה מבוגרת, כל אלה הם הדיבידנדים החינוכיים של הכיבוש ומורשתו.
שלא כמו הפלסטינים הנאלצים לעמוד ביחס הזה באיפוק על בסיס יומי, לנו יש לפחות אפשרות לכתוב על זה, בתקווה שמישהו, במקום שהוא, יתן לחיילים המאיישים את המחסומים קורס מזורז בהתייחסות לאנשים.
תרגמה מאנגלית: ציפי איזנמן
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanNov-30-2025קלנדיה: שלוליות וזוהמה אחרי הגשם
-