חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה, יום ה’ 12.2.09, אחה”צ

12/02/2009
| אחה"צ

משקיפות: יעל י. אילנה ד. (מדווחת)

ענאתה, בית אל, עתארה

14.30 – 17.30

הכניסות לענאתה ולמחנה הפליטים שועפט היו כמעט ריקות – המחסום הצפוני חוזק עוד
יותר והחומה מגיעה כמעט עד אליו. נסענו דרך חיזמה ופנינו לכיוון בית אל.
אוטובוסים רבים נסעו בכביש הסלול למשעי והמואר, בדרכם להתנחלות ולמתחם החדש
הנראה כהרחבה שלה. בדרכנו חזרה עצרנו ליד המחסום ותמהנו מי הם המכובדים שמותר
להם להגיע בדרך זו לרמאללה. ראינו הרבה מכוניות עם לוחות זיהוי של דיפלומטים
(CD), כמה של האו"ם וכמה של הצלב האדום. בנוסף לאלה היו גם כמה עם לוחיות זיהוי
ישראליות. אחרי זמן מה ניגש אלינו חייל ובירר אם יוכל לעזור לנו. לשאלתנו ענה
שרק מכובדים (VIP's) ובעלי אישורים מיוחדים, לדוגמא רופאים ערבים ישראלים
העובדים ברמאללה, זכאים לעבור בדרך זו. הוא לא הכיר את מחסום ווטש ובשל תחושה
שלנו החלטנו שלא להאיר את עיניו. אף מכונית לא עוכבה ומרביתן גם לא נבדקו.
כנראה שקיימת מודעות שלא לעבור במחסום זה ללא האישורים המתאימים.

בדרך לעתארה ראינו פעמיים מוניות צהובות עומדות ליד שערים שסגרו דרכים שהיו
קיימות בעבר.

כשהתקרבנו למחסום עתארה עצמו היה ברור שיש פקק תנועה קשה במקום. לקח לנו 40
דקות מלפני הגשר ועד למחסום. שתי משאיות ענק בכיוונים מנוגדים לא הצליחו לעבור
את הסיבוב מביר זית ואליה. התנועה בשני הכיוונים נעצרה ולא הייתה כל אפשרות
להתקדם או לחזור אחורנית. לבסוף הגיע ג'יפ צבאי והתנועה חזרה להתקדם. ראינו שכל
המכוניות מכיוון ביר זית הורשו להתקדם ללא בדיקה אמנם אחרי הפסקה ארוכה, אך זאת
לא בגלל המחסום. כשהגענו לפניה ראינו שני חיילים עם נשק שלוף מכוונים את
התנועה. הם לא היו ידידותיים במיוחד, רק ציינו שמצב כזה יכול לקרות. כשעברנו את
המחסום ורצינו לחנות פגשנו בעוד חיילים שנשקם שלוף שעמדו בדיוק במקום החניה
הרגיל שלנו. החלטנו להשאיר את מכוניתנו מהעבר השני של הגשר בכיוון הכפר עתארה.
כשצעדנו משם למחסום, צעק לעברנו חייל ממרומי מגדל התצפית שלא נמשיך ברגל דרך
המחסום. לשמחתנו מצאנו תלולית עפר שממנה יכולנו לצפות היטב בנעשה. כל המכוניות
הורשו לעבור אפילו ללא שמירה על רווח סטרילי ליד המחסום. נהגים רבים נפנפו לנו
בשמחה. לפחות עשרה חיילים בשירות סדיר עמדו במחסום בנשק שלוף ומאות מכוניות
עברו ללא כל בדיקה. נהג שנסע לכפר סיפר לנו שזה מצב של יום יום. אותם נהגים
שבחרו בדרך העוקפת ומגיעה למחסום מהצד נדרשו לחכות זמן רב עד שכל טור המכוניות
עבר. אחרי שכולם עברו נוצר תור חדש מכיוון ביר זית. בינתיים כבר לא היה לחץ
בעליה מהכביש הראשי ונראה שהכל נרגע. מונית צהובה אחת נעצרה וכל נוסעיה הורדו
לבדיקה. אחרי חמש דקות הוחזרו ניירות הנוסעים והמונית המשיכה בדרכה. התנועה
חזרה לזרום בקצב סביר והחיילים נצרו את נשקם. עזבנו.

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה: בדרך לתפילה
      Tamar Fleishman
      Feb-27-2026
      קלנדיה: בדרך לתפילה
לתרומה