קלנדיה, יום ש’ 1.5.10, אחה”צ
בקלנדיה הרבה אבק, לכלוך, הרבה צפירות מכוניות ותורים ופקקים.
עמדנו בתור 40 דקות עד היציאה, עמדת בידוק אחת פתוחה. לנו זה עבר מהר כי לא מיהרנו לעבודה או לבית הספר,או לתור לרופא עם תינוק על הידיים.
הדוחק של בני אדם מספר לנו דברים מן הכיבוש ואחרים.
ארבעה אחים בני ששים פלוס מקנדה עמדו בתור. הם סיפרו שהם במסע כיבוש שהתחיל בחשיפה לנושא במחנות הפליטים הפלסטינים בסוריה לפני שנה. הם שבו עתה ממחנה הפליטים בלאטה שבשכם ובכל מקום הם חוברים לפלסטיני בן המקום כדי לקבל הסברים.
גם אחרי שסיירו ותרו בגדה הם שואלים היום אם התור כל כך נורא מפני שזה שבת, קיבלו מן הקהל הסבר שזה דווקא לא נורא היום, ואז הם אמרו שכל המבנים כולל עמדת הבידוק בה עמדנו נראים להם כמו מתקני כליאה, detention rooms
צריך לפעמים לשמוע ממבט חדש ואחר את התיאור למחסום שהוא שגרת חייהם של הפלסטינים.
ונער אחד בן שבע עשרה החל לשוחח ולספר את סיפורו ולהלן המונולוג שלו שהחל בזמן העמידה בתור ונמשך ביציאה מן המחסום והלאה באוטובוס שנוסע מקלנדיה לשער שכם.
"אני בן 17 ועובר פה כל יום עם מסמך לאיחוד משפחות, לאמא תעודה ירושלמית ואבא יליד עזה עם ת.ז של הרשות.
דווקא עכשיו לפני בחינות הבגרות אני מרגיש שאין לי יותר כוח למחסום הזה כל יום ואני דואג שבשנים הבאות כשארצה ללמוד באוניברסיטה אני לא אעמוד בזה.
לאמא מחלת נפש, ומצבה החמיר לאחרונה לאחר פרסום צו 1650 שהרי אבא יליד עזה ואנו מאד פוחדים, כשנולדתי אמא היתה במצב נפשי לא טוב ואבא שהוא סוחר היה בנסיעה עסקית ולא היה מי שיסדר לרשום אותי בתעודה הירושלמית שלה ואח"כ היה מאוחר , פקידים של הביטוח הלאומי ניצלו את העדרו של האב כדי לתחקר את האם שלא הצליחה לענות על התחקירים הבירוקרטיים שלהם,ועד היום חלק מן האחים עם רישום בתעודת האם וחלק עם היתרי תנועה בהתאם למסמכי איחוד משפחות שבכל חידוש נדרש עורך דין וכסף להסדירם.
אבל כל זה כלום לעומת החרדה שאחזה בכל המשפחה אחרי פרסום הצו בדבר גירוש מסתננים ושוהים בלתי חוקיים ,הרי האב שלנו שחי פה מעל 20 שנה יליד עזה וחלק מבני משפחתו המורחבת חיים ברצועה. ומה עוד, לפני שנתיים נהרג בעזה האח של האב בהפצצה ישראלית, לפני ארבע שנים נהרגה בהפצצה ישראלית גיסתו של האב והאחיינית בת השבע עשרה. שהידים שלושה כבר יש לאבא במשפחה.
אני מרגיש שאין לנו סיכוי.יכול להיות שאבא יגורש וסביר שיפגעו יותר בחופש התנועה שלו."
במחסום עדיין לא ברורה תכלית המסלול החדש והשער שנבנו לפני כמה חודשים, השער נעול ומכוסה באשפה, לא ברור גם תפקידו של הסדרן המאחרי לפתיחת השרשת לאוטובוים כדי לחסוך להם כמה עשרות מטרים בפקק, הסדרן מקבל תשלום מחברת האוטובוסים הפלסטינית אבל הוא שם באשור השלטון הישראלי ולדברי הילדים הוא יכול לעבוד כך רק כ "דודו" מרשה לו. מענין איזה בלון ניסוי נשלח פה.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-26-2026קלנדיה. דברים שרואים בדרך
-