חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה - נהלים פצועים

צופות ומדווחות: תמר פליישמן
08/01/2023
| אחה"צ

לכאורה אירוע שגרתי שאין לתת עליו את הדעת או לספר אודותיו.

כי מה יוצא דופן או נושא לעסוק בו כשפצוע מתאונת דרכים מועבר לבית חולים?

אבל לכיבוש חוקים משלו, לכיבוש סימנים שהוא נותן בבני האדם הנתונים לחסדיו, הכיבוש מסמן את בני האדם ונותן בהם סימנים של עליונים ותחתונים.

המכשיר שיוצר את ההפרדה בין בני אדם הן תעודות הזיהוי שהנפיק להם מנגנון הכיבוש.

ירוקות לחסרי הזכויות כולן וכחולות לבעלי זכויות יחסיות.

הבנת הבדלי המעמדות והבדלי התעודות מחלחל להבנת אירוע כמו תאונת הדרכים.

מעשה שהיה כך היה:

למחסום קלנדיה הגיע אמבולנס ובו נפגע תאונת דרכים שקרתה ליד כופר-עקב.

תאונה חזיתית בין שני כלי רכב. איך זה שרק אדם אחד הובהל באמבולנס לבי”ח? –

התשובה אינה חומרת הפציעה אלא צבע התעודה.

הפצוע שהגיע כשהוא מקובע לאלונקה הוא בעל ת.ז. כחולה וכמי שמוגדר תושב ירושלים (לא אזרח) הוא מופנה לביה”ח הדסה לא בגלל קושי פציעתו ולא בגלל הקרבה לביה”ח אלא אך ורך בגלל צבע התעודה.

כופר-עקב נמצאת במרחק שני ק”מ מהעיר רמאללה, מכאן שביה”ח שבה הוא הקרוב ביותר למקום התאונה וההיגיון אומר שמבחינת שלום הפצוע ובריאותו היה זה המקום הנכון לפנות אותו ישירות ללא איבוד זמן וללא טלטולי גוף כפי שנעשה במחסום קלנדיה בעת העברת הפצוע בין אמבולנסים (מבלי לומר דבר על מאות השקלים שהוציאה משפחת הפצוע על שירותי שתי חברות אמבולנסים).

בפועל, העליונות המעמדית של הפצוע על בני עמו שאינם תושבי ירושלים הייתה לו לרועץ.

כזה בדיוק היה גורלם של לחולי קורונה בתקופת המגיפה כששרותיי החירום הישראלים פחדו או לא רצו לחצות את חומת האפרטהייד ולפנות חולים מהשכונות הכאילו ירושלמיות, דבר שגרם להזנחתם  ומותם של לא מעטים.

ומה עלה בגורלם של שאר פצועי תאונת הדרכים? – אלו כנראה הגיעו במהרה לביה”ח ברמאללה.

בפועל זה לא סיפור אודות אדם פצוע, זה סיפור אודות נהלים פצועים.

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה: בדרך לתפילה
      Tamar Fleishman
      Feb-27-2026
      קלנדיה: בדרך לתפילה
לתרומה