קלנדיה - קר אך סביר. לכלוך ועזובה.
הגענו לקלנדיה ב-5:15 לערך. בחוץ חשוך, קר וגשום. הגשם גורם לכך שאין מתפללים ליד החניה. גם בבית הקפה הסמוך שבד”כ חצרו מלאה בשעה זו, כולם נדחקו היום פנימה בשל הגשם. גם בכניסה למחסום רק בודדים מתפללים באזור המקורה. במחסום תורים קצרים יחסית, כנראה הרבה אנשים לא יצאו היום בשל הגשם, אם כי כצפוי הוא פסק אחרי זמן קצר. מוכר הבייגלה אומר שגם אתמול היה בסדר. מוכר העוגות התמקם בתוך הסככה, כי המקום בו הוא עומד בד”כ אינו מקורה. זמן קצר אחרי שהגענו נפתח הקיוסק.
הפעם כל 5 עמדות הבידוק עבדו וקצב המעבר היה סביר. עד אחרי 6 היו תורים לא ארוכים.
ליד הכניסה למכלאה השמאלית הוצב כסא אדום רעוע, לא ברור מהיכן הגיע. מדי פעם ראינו אדם מבוגר מתיישב עליו, במקום לחכות בעמידה.
מאבטח וחייל מהמת”ק הגיעו רק לקראת 6:20, לפתוח את השער ההומניטרי. זה אמנם לא היה חיוני היום, אך מרגע שראו אותם מייד יצאו אנשים ונשים מהתור וניגשו אל השער. בחוץ החל להאיר היום ויצאנו לראות מה המצב. הרוחות עשו שמות בגדר הפח התוחמת את הדרך מהכביש למחסום דרך מה שהיה פעם מגרש החניה.
לא נראה שנעשו פעולות בינוי כלשהן באזור הזה או באזור הכיכר. לא ברור למה מיהרו להרוס את הכיכר ולהפוך את מגרש החניה למקום אחסון לחומרי בניין כבר לפני כחצי שנה, דבר שמכביד מאוד על האנשים. השמש החלה לזרוח מבעד לעננים. חזרנו פנימה וניגשנו לקיוסק כדי לקנות תה חם.
לפתע ראינו את השמים המציצים בין הגדרות נצבעים באדום-ורוד ויצאנו שוב לצפות בזריחה.
ב-6:35 לערך התורים התקצרו מאוד והצטרפנו לאחד מהם. אך כאשר חיכינו ראינו שהתורים שוב מתארכים ואף מתחילים לחרוג מהסככה. כנראה אנשים (במיוחד מי שעובד בבניין) המתינו היום בבית וכאשר נוכחו לדעת שהגשם אכן פסק החליטו בכל זאת לצאת לעבודה. יצאנו מהתור ונשארנו בסככה עד ששוב התקצרו התורים בסביבות שבע. אז הצטרפנו שוב לתור. בזמן שהמתנו במכלאה השמאלית, הקרובה ביותר לאקווריום, הבחנו שבשטח הסטרילי בו נמצאים “כוחותינו” מוטל סכין קטן, כנראה שהכוחות שאכלו שם שכחו את הסכין. לא סביר בעינינו שפלסטיני שרצה להיפטר מסכין לפני הבידוק יזרוק אותו לשם במקום לשטח שבין המכלאות.
אחרי שעברנו את הקרוסלות והמתנו בתור לפני אחת מעמדות הבידוק, הבחנו מעל ראשי האנשים שבשטח המחסום עצמו כבר בנו משהו – נראה קצה של מבנה בבנייה, מימין למגדל התצפית.
לקח לנו כרבע שעה לעבור. חברתנו תמר פליישמן דיווחה בשבוע שעבר שפקחים של עיריית ירושלים רשמו דוחות לרוכלים בצד הפלסטיני של המחסום (שגם הוא באחריות עיריית ירושלים, לכן אנו רשאיות לעבור לשם). אז אם לעיריית ירושלים יש עודף כוח אדם, הנה כמה הצעות לטיפול בצד הישראלי של המחסום:
בעציצי הבטון שהוצבו באזור המחסום אין כמובן צמחים, הם מתפקדים כפחי אשפה.
שלט גדול שכתוב עליו “מחדשים לך” ומפורטות פעולות הבינוי והכבישים שעושה העיריה ליד המחסום נפל מזמן ורק המסגרת נותרה שרועה על המדרכה. הפח משמש למחסה מהגשם והשמש
בצד השני של הכביש גדרות שבורות ואשפה מתגלגלת.
גם כשכבר מנקים כאן (בערך פעם בשנה) מנקים רק את המדרכות אך לא את האשפה שמאחורי גדר האבן הנמוכה.
בדרך לחניה תמרור שנפל, ברקע חומת ההפרדה.
וליד החניה שלט נוסף המודיע ש”מחדשים לך” שכבר כשבועיים לפחות נשען על עמוד החשמל.
ועוד לא אמרנו כלום על תאורה בדרך אל המחסום שבקטע מסויים אינה פועלת כבר שנים!
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-