קלנדיה - קשה לעבור את הקרוסלות עם עגלת ילדים
בסביבות השעה שתיים, ליאורה ואני מגיעות להחתים עותרים פוטנציאליים. ההחתמה עוברת במהירות ואחריה אנו נכנסות למחסום כדי לעבור. לפנינו אשה עם הרבה ילדים, לרבות בנות גדולות יחסית ופעוט. הפעוט בעגלה, אך אז הם מגיעים לקרוסלה הראשונה. איש לא מבחין בהם ולא יוצא לפתוח את הדלת הצדדית. האשה מוציאה את הפעוט, מעמידה אותו על רגליו ובעזרת האחיות הגדולות מצליחה להעביר אותו את הקרוסלה. היא מקפלת את העגלה ונאבקת בקרוסלה עד שהיא מצליחה לעבור ואז היא מגלה שלפניה עוד כמה קרוסלות…
ראינו שעכשיו המחיצה שבין חלקי המחסום סגורה כך שהחלק השמאלי (המזרחי) שמעבר למחיצה משמש למעבר למשרדים – לשם כך אין צורך באישור – והחלק בו אנו נמצאות משמש למעבר לירושלים. בעמדה הבאה, בכניסה לשיקוף, פתיחת הקרוסלה נשלטת ע”י שתי חיילות שיושבות באקווריום מבוטן. החיילות מעבירות כמה אנשים כל פעם ולא בדיוק מסתכלות מי עובר. כך קרה שכל הילדים עברו והאם עם העגלה נותרה מאחור כאשר נסגרה הקרוסלה. ניסינו לקרוא אל החיילות, אך הן ספונות באקווריום ולא שומעות וגם לא הסתכלו לכיווננו. כאשר בסוף הפנו את המבט, כנראה עקב כך שהבנות בפנים עשו להן סימנים, אמרנו להן שזו האמא. הן הבינו והעבירו אותה עם העגלה. הכל שוקף ונבדק ונותרה להם עוד קרוסלה לעבור לפני בדיקת התעודות.
הם עברו לבסוף וכעת הגיע תורנו. עברנו שתינו ואחרינו עוד שתי בחורות צעירות, כנראה סטודנטיות. כאשר כבר עמדנו ליד הקרוסלה השניה קראו לנו ברמקול לחזור. החיילות לא דיברו ערבית וביקשו את עזרתנו עם הצעירות הפלסטיניות. מסתבר שהבודקת הבחינה כנראה במשהו באחד התיקים. כולנו חזרנו אחורה ושוב שמנו את התיקים במכונת השיקוף ועברנו במגנוטמטר. הבודקת התמקדה בתיקה של אחת הצעירות. היא התבקשה לפתוח את התיק, להוציא דברים מתוכו ובסוף לשקף אותו שוב עד שנחה דעתה של הבודקת והורשנו לעבור.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-