קלנדיה, שוטר אחד יוצר החמרות מיותרות כי כך הוא רוצה.
שגרת הכיבוש
הבוקר נדמה היה כחזרה על יום שלישי שעבר, למעט כמה חריגות. אמנם ארבע (ולא שלוש) עמדות בידוק היו פתוחות כשהגענו ב-5:30. אבל הנורה בזרקור האסטרטגי ליד הכניסה לסככה עדיין לא הוחלפה. התורים הארוכים השתרכו, ההתקדמות הייתה איטית, ועמדת בידוק מס’ 5 לא נפתחה עד אחרי השעה 6.
ב-6, כשתינוקת בעגלה הגיעה בדרך לאשפוז בבית חולים, התקשרנו למוקד וביקשנו שיגיע חייל מת”ק כדי לפתוח את השער ההומניטארי. בערך ב-6:15 הגיע שוטר צבאי ואפשר לתינוקת ולהוריה לעבור, אבל לא ליתר האנשים שהמתינו שם. בשעה 6:20 הגיע קצין המת”ק הממונה על השער. אבל הסתבר שהוא היה נותר מחוץ לשטח שבו הוא בודק את האישורים המאפשרים מעבר דרך שער זה. אחרי כמה שיחות טלפון הגיע מאבטח תוך דקות כדי לאפשר לשניהם להיכנס. מיד פתחו את השער ההומניטארי שתפקד כשורה לאחר מכן.
בשעה 6:30 נוצרו בעיות כשגברים ניסו לעקוף את התור בכלוב השמאלי. בשעה 6:40 – בדיוק באותה השעה כביום שלישי שעבר – קרסו התורים ויצרו מהומה. אבל להבדיל מהשבוע שעבר, הם שוב החלו להיווצר במהירות ובשעה 7:00 כבר התנהלו כסדרם.
מוקדם יותר בבוקר ניגשו אלינו מורים ממזרח ירושלים ושאלו אם נוכל לשנות את תנאי מעברם במחסום. על פניו הם יכולים לעבור דרך השער ההומניטארי (אלא אם כן השוטר מ’ נוכח במקום, כי רק הוא לא מרשה להם לעשות זאת). אך מאחר שהשער הזה לא נפתח עד השעה 6:15 לכל המוקדם – למרות שנתנו להם לחשוב שהוא ייפתח ב-6 ואכן רבים מהם מגיעים אז למחסום – הם הציעו שיתנו להם לחצות את המחסום באוטובוס. או שיארגנו לעצמם אוטובוס, או שיחצו באוטובוסים הרגילים העוברים מצפון לדרום דרך המחסום לעבר מרכזה של ירושלים המזרחית.
ניגש אלינו גם תושב הכפר בית סוריק שבגדה – ממנו הגיע המפגע שהרג במחסום הר אדר לפני חודשיים – ודיווחו שכל היתרי הכניסה של תושבי בית סוריק שוב בוטלו, וביטאו את מצוקתם הקיצונית של התושבים. הפנינו אותם לחברות מחסוםווטש המטפלות בסוגיות הללו.
בשעה 7:45 הצטרפנו לקצר מבין שלושה התורים שנעו דרך הכלובים (ר-5 מטרים מהכניסה לכלוב). עם זאת, ממש כמו בשבוע שעבר, לקח לנו שעה להגיע ולהתקדם דרך עמדת הבידוק – קצב ממש לא מתקבל על הדעת.
טוב היה לו כל חמש עמדות הבידוק היו נפתחות הרבה לפני השעה 6. טוב היה גם אילו החייל הממונה על פתיחת הקרוסלות והחיילים בעמדות הבידוק היו נתונים לפיקוח. טוב היה לו השער ההומניטארי היה נפתח בשעה 6. אבל מתקבלת התחושה המעיקה שאנשים שומרי חוק הנאלצים לחצות מחסום זה מדי יום ביומו, חודש בחודשו, שנה אחר שנה, כבר ננטשו לחלוטין על ידי המערכת. גם אם – את האמת יש לומר – מה כבר חדש בכך?
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-26-2026קלנדיה. דברים שרואים בדרך
-