קלנדיה
נכחנו במחסום בשעות 5:00 – 7:00
עניינים ראויים לציין:
1. מיעוט פועלים: לא הגיעו קבוצות הפועלים הרגילות באוטובוסים והנוכחות היתה דלילה. עד השעה 6:00 לא היו כמעט תורים במכלאות. אחרי השעה 6:00, גם כאשר החיילת באקווריום הזרימה לעתים רחוקות לא נוצרו תורים ארוכים מדי, כפי שהיו נוצרים במצב רגיל.
2. הפיילוט להעברת פועלים באוטובוסים: נאמר לנו שהיום היה היום האחרון של הפיילוט של העברת פועלים לכיוון עטרות באוטובוסים (המידע שקיבלנו מקצין המת"ק הוא על 200 פועלים בסה"כ – זה עדיין לא מסביר את הנוכחות הדלה במחסום). איננו יודעות מה תוצאות הפיילוט ומה תהיה המדיניות מעכשיו.
3. התפקוד במסלולים: כשנכנסנו למחסום עמדנו לתצפית של 10 דקות על החיילות המעבירות פועלים במסלול מס' 1. במהלך 10 הדקות הללו החיילת האחראית על השיקוף ישנה. השנייה העבירה ברצף כל פעם שלושה פועלים ועצרה להפסקה של דקה-שתיים לצפייה בתמונות בפלאפון. כשגילו שאנו צופות בהן חזרו לקצת יותר פעילות.
4. עבודת המת"ק: בשעה 6:00 החלו להתקבץ נשים וקשישים ליד השער ההומניטרי. מהר מאד חזרו לתורים הרגילים, כשראו שאין באופק מי שיפתח להם, וגם לא היה ניתן לתקשר עם הגורם היחיד בסביבה – החיילת באקווריום (גם שוטר טרם הגיע). בשעה 6:10 התקשרנו למת"ק קלנדיה. ניתקו לנו את הטלפון בתחילה. בשיחה השנייה ענה חייל שאמר שלא איכפת לו. לטלפון השלישי ענה חייל אחר והסביר בנימוס ש"כבר לפני 20 דקות יצא מפה קצין המת"ק והוא צריך להגיע". בשעה 6:30 הגיע פ' הקצין המוכר לנו לטובה ואמר שהיה עסוק בעניין האוטובוסים לעטרות ומשום כך הגיע רק עכשיו (ובכל זאת בחודשים האחרונים השער אף פעם לא נפתח בשעה היעודה, 6:00 בבוקר).
5. יחס למחכים בתור: רוב הזמן כמובן אין לפלסטינים אפשרות לתקשורת עם לובשי המדים. עד השעה 6:00 היחידה בסביבה היא כאמור החיילת באקווריום שאינה יוצאת לרחבה. אך גם כשמגיעים כל שאר בעלי התפקידים – שוטר ושוטרת, שני מאבטחים אזרחיים וקצין המת"ק – קשה לפנות אליהם, גם כאשר הם יוצאים לרחבה שמחוץ לאקווריום. הם עסוקים בקפה/ סיגריה ובשיחה ערה בינם לבין עצמם. דבר שלפעמים אפילו מעכב את הזרמת התורים במכלאות.
היום נתקלנו באירוע חריג אחר – בחור פלסטיני שכבר חיכה פנימה במסלול צעק בערבית על השוטרים שעמדו מחוץ לאקווריום. השוטרת המוכרת לנו צרחה עליו בתוקפנות בחזרה. היא לא ניסתה לברר מה הוא רוצה. הוא חזר שקט וכנוע למסלול. שם הסתבר שאחותו חולה מאד בדרכה לבית חולים, מעוכבת במסלול. ראינו אותה, היא עמדה ליפול, לא הבינה מה החייל מבקש ממנה. בסוף היא פשוט עברה.
הערת סיכום
רוב הבעיות המוזכרות כאן – החיילות הישנות, התפקוד הלקוי של המת"ק, חוסר היעילות של ריבוי בעלי התפקידים באקווריום – יכולים להיפתר בעזרת דרישה מן האחראים בשטח לסטנדרט גבוה יותר של עבודה. לשם כך נדרשת בקרה מטעם הצבא והמשטרה, או מטעם גוף ממשלתי, שידרשו דין וחשבון מהשטח. בינתיים כל גוף אחראי על עצמו בלי שיהיה למישהו האינטרס לפתור את ההזנחה והתפקוד הלקוי במקום.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-