קלנדיה
בשעה 09:00 התור היה עמוס ביותר והגיע עד הספסלים. השער ההומניטרי היה סגור. לא נראו חיילים או קצינים בשטח. האנשים שחיכו בתור סיפרו לנו כי הם מחכים כבר שעה. התקשרנו למת"ק וביקשנו שיפתחו את השער ההומניטרי כי בקהל היו נשים וגברים מבוגרם מאד. בתשובה נאמר לנו: "כולם זקנים, הם יכולים לעמוד". בינתיים התור התקדם באיטיות והגיעו אנשים נוספים. גם בתורים הפנימיים היה עיכוב.
בשעה 09:20 ברחבה בתוך מתחם המחסום, באזור ליד הבודקה המחוסמת הופיע קצין גבה-דרגות ורב-ברזלים בליווי קבוצת לא קטנה של צעירים אזרחים. שאלנו אותו על הדוחק והאיטיות במעבר והוא אמר בחוסר סבלנות שיסביר לנו מאוחר יותר, כי הוא עסוק בהדרכת האורחים. הוא הורה לנו להתרחק מהגדר ולא להפריע לו בהרצאה לצעירים. משיחה עם אחד מחברי הקבוצה התברר לנו כי הסיור אורגן על ידי קבוצת "זכויות אדם כחול לבן", הפועלת מטעם תא הליכוד. יוזם הארגון הוא יועז הנדל, בעבר יועץ של נתניהו וכיום ראש המכון לאסטרטגיה ציונית. כמה משתתפים ביקשו מאתנו לא לצלם אותם. מי שנראתה לנו כמארגנת הסיור ובחור נוסף ניסו למנוע מחברי הקבוצה מלדבר אתנו. ראוי לציין כי העלמה ההומניטרית שמרה על זכותה האזרחית להתלבש בגופיה חשופה שאכן הדגישה את רגישותה לתרבות הנדחקים במעברים.
הבחנו בשומר אזרחי ובקשנו שיפעל לפתיחת השער ההומניטרי. השומר הסביר כי רק לחיילים יש מפתח לשער ורק הם יכולים לפתוח אותו.
בשעה 09:40 זרם האנשים התגבר וכן הצפיפות. הקצין היה עסוק בהסברים לקבוצה ולא התפנה לטפל בבעיות. התקשרנו שוב למת"ק וביקשנו שיפתחו את השער ההומניטרי לאישה עם עגלת תינוק שלא יכלה לעבור דרך השער הרגיל. לאחר כמה דקות הגיע חייל, פתח את השער, נתן לאישה הצעירה לעבור ומיד סגר אותו.
החל מ – 09:50 הואץ קצב המעבר ומספר גדול יותר של אנשים נכנס פנימה. אדם עם אישור להגיע לטיפול בבית החולים ביקש את עזרתנו.
בשעה 10:20 התור כמעט והתרוקן.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-12-2026קלנדיה. עבדאללה ליד דוכן הפירות שלו
-