קלנדיה
בוקר שהתחיל רע מאוד, אך נגמר בסדר (יחסי), במחסום קלנדיה
הגענו למחסום קלנדיה ב-5:15. כבר כשהתקרבנו למחסום מהצד הישראלי שמענו רעש וצעקות, ואנשים שיצאו סימנו לנו בתנועות ידיים שהמצב גרוע. בפנים ערימת אנשים צובאים על פתחי המכלאות. אחרים, שלא רוצים להידחף, נסוגו אחורה, ישבו על הספסלים, התפללו בקבוצות או הסתובבו בסככה. מוכרי הבייגלה והעוגות סיפרו לנו שכך המצב כבר כרבע שעה-עשרים דקות. לצערנו אנו רגילות לראות תופעה זו, אך אף פעם לא ראינו זאת קורה כ"כ מוקדם בבוקר. אדם עם גבס על היד ועוד כמה אנשים מבוגרים כבר ניגשו להמתין ליד השער ההומניטרי, שאמור להיפתח רק בשעה 6. ברקע נשמעו גם צעקות ברמקול מעמדות הבידוק, שלא הצלחנו להבין.
בשלב מסויים הגיעו שתי נשים עם ילדות ותינוק. בהתחלה הן ניסו כנראה להשתלב ונדחקו בתוך הערימה. הדבר גרר עימות קולני שכמעט התפתח למכות בין הגברים. הן ניגשו לעמוד ליד השער ההומניטרי. יעצנו להן לשבת ולחכות שיפתח. החיילת באקווריום הודיעה כל פעם ברמקול שעמדה 5 פתוחה ופנויה ושיגשו לשם, אך פתחה את הקרוסלות לזמן קצר ביותר כל פעם והכניסה רק מעט אנשים.
אחרי כרבע שעה, כאשר המצב החל קצת להירגע, הגיע איש מבוגר דובר עברית טובה. הוא ניגש לחיילת וקרא אליה שתכניס יותר אנשים פנימה. הוא אמר, מה שידוע לנו היטב, שלפני העמדות אנשים עומדים בד"כ באופן מסודר, ולכן עדיף להכניס כמה שיותר אנשים. החיילת הגיבה לדבריו (הרבה פעמים התגובה היא התעלמות), אך טענה שהיא עושה מה שצריך. אז גם הגיעו כמה צעירים שרצו לחזור ודרשו מהחיילת לפתוח להם את הקרוסלה בכיוון ההפוך. היא דרשה מהם ברמקול להירגע והזעיקה בטלפון עזרה. בינתיים התורים התחילו להסתדר.
האיש המבוגר ועימו עוד כמה עשו סדר ואיפשרו לנשים עם הילדים, לאיש עם הגבס, לנכה הנשען על מקל ולאיש קשיש להיכנס לתור הרגיל בכניסה למכלאות. הגיע מאבטח שמוכר לנו כאחד שמתייחס יפה לאנשים. הוא דאג לפתוח את אחת הקרוסלות בכיוון הנגדי כדי שהצעירים שנדרשו לחזור יוכלו לעבור. הוא אמר לנו שהם שיכורים ועשו קודם בלגן בעמדות הבידוק. כנראה על כך היו הצעקות ששמענו קודם ברמקולים. בדיוק אז הגיעה תורן של הנשים עם הילדים לעבור את הקרוסלות. יצא שהקרוסלה נסגרה כאשר האשה המבוגרת (כנראה הסבתא) עברה עם אחת הילדות ואילו האם עם התינוק וילדה נוספת נותרו מאחור. ביקשנו מהמאבטח שיאפשר לאשה עם התינוק והילדה לעבור והוא אכן פתח את הקרוסלה והעביר אותם.
כעת כבר חזר הסדר על כנו ונוצרו 3 תורים מסודרים. החיילת שיצאה מהאקווריום ניגשה לדבר איתנו ואף הציעה לכבד אותנו בקוקה קולה, מהבקבוק שבידה. הגיע גם שוטר והעניינים נרגעו. התורים השתרכו לתוך החניה, אך היו מסודרים כעת. ח' מכרנו הגיע וסיפר שאתמול היו בשוק מחנה יהודה, שם הוא עובד, אנשים רבים. אך ברגע שנודע על הפיגוע ברח' צלאח א-דין במזרח העיר, מייד התרוקן השוק.
בשש ורבע הגיע קצין מהמת"ק ובעזרת מאבטח החל לפתוח את השער ההומניטרי, שם כבר המתינו רבים. בשש וחצי לערך כבר התקצרו התורים. הצטרפנו לתור ועברנו תוך רבע שעה. בחוץ פגשנו אנשים שסיפרו לנו שבימים האחרונים המצב גרוע במיוחד. אמרו שאתמול מישהו התעלף בתור והיה צריך לפנותו לטיפול. על מה שהיה היום אנחנו סיפרנו להם, כי הם הגיעו אחרי שהתורים כבר הסתדרו שוב.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-12-2026קלנדיה. עבדאללה ליד דוכן הפירות שלו
-