קלנדיה
היתכן כי קלנדיה יכול להתנהל בצורה יחסית סבירה?
05:15 כאשר הגענו היו תורים ארוכים (נאמר לנו כי נמשכו עד לכביש) אך כל חמש תחנות הבידוק פעלו והחייל הכניס מספר רב של אנשים דרך הקרוסלות כל פעם שפתח אותן. כאשר הוא עזב הוא אפילו השאיר אותן פתוחות – אולי בטעות – והמונים עברו! מה שהיה מעניין הוא שלמרות שהדבר גרם ללחץ בתחנות הבידוק אנשים נשארו רגועים לידם, וגם נראה כאילו זה גרם גם לאלה אשר עדיין המתינו בסככה להרגיש רגועים יותר מהרגיל.
בשעה 06:00 החיילת אשר הגיעה להפעיל את הקרוסלות גם השאירה אותן פתוחות למשך זמן ארוך, כך שאנשים המשיכו לזרום פנימה. התורים התקצרו מאוד, ולא עברו מחוץ לסככה. בשלב מסויים הושמעה הודעה כאילו תחנת בידוק מס’ 1 מיועדת לבעלי היתרים בלבד, אך מאוחר יותר ראינו אנשים עוברים בו עם שקיות אוכל.
שטח הבנייה בחוץ היה נראה מלא כוונות טובות (טרקטור, חומרי בניין), אבל ללא פעילות.
קצין המת”ק הגיע עם שומר בשעה 06:15 לערך, כדי לפתוח את השער ההומניטרי. לפני כן, מכיוון שהתורים היו קצרים, מספר אנשים שהיו “זכאים” לעבור בו בחרו תורים אחרים במקום להמתין לפתיחתו.
הצטרפנו לתור בשעה 07:00 ועברנו בפחות מ-15 דקות. כרגיל בפעמים הנדירות שבהן המקום מתנהל ביעילות פליסטינאים הודו לנו, כאילו אנחנו גרמנו לכך. הלוואי שיכולנו להבין מדוע יש שונות כה רבה בהתנהלות מפעם לפעם. המעבר בקלנדיה לעולם אינו תענוג, אך הוא אינו חייב להיות סיוט כפי שקורא לאחרונה.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-