קלנדיה
בהליכה אטית ובחשש הגיחו ממעמקי מתחם המחסום מי ששוחררו מאשפוז באותו הבוקר, מרביתן נשים, והתקדמו לעבר רציף השילוח, משם יסיע אותן הרכב הייעודי הביתה, לעזה.
אחרונה יצאה אישה שפניה חיוורות ורגליה נגררות. האישה שלפני ימים אחדים נותחה בבי”ח בשכם שם החליפו לה את הברך טרם החלימה. הרופאים המליצו/הורו על מנוחה מוחלטת למשך עשרה ימים, אבל הוראות מומחי הכיבוש גוברות על אלו של מומחי הרפואה.
האישה שהגיעה עד לטרנזיט כשהיא נתמכת בהליכון לא יכלה להעלות את שתי המדרגות שבקדמת הרכב והפקירה את גופה לשלושה גברים שעטפוה בידיהם בעדנה ונשאוה למעלה ופנימה.
היא כאחרים הגיעה למקום כבר בתשע בבוקר, וכאחרים, אנשים מאד לא בריאים, חיכתה שש שעות להינתן האות.
עד לפני כמה חודשים היה במת”ק כיסא נכים שנועד לחסוך סבל ממקרים כשלה. לא עוד.
ולא ניתן להימנע ולשוב ולשאול:
- האם לא נכון ומתחשב וראוי שמי שכזה הוא מצבה הבריאותי וכאלו הם ייסוריו יגיע מביה”ח לביתו בנסיעה ישירה ולא יטולטל בין משרדים ומפקדות ורכבים?
- איך תעבור האישה את מחסום ארז וממנו איך תגיע לביתה?
קודם לכן, בסמוך למחסום הרכבים, נשא קצין מיחידת דובר צהל בערבית הסבר מחמיא לנפלאות המחסום שהשתפץ וקצין אחר שעמד מולו תעד את הספיץ’.
“דיברתי על השיפוצים במעבר” אמר לי שהפתעתי את השניים והפרעתי לאידיליה בטענה שיש הבדל בין מעבר שבו עוברים לבין מחסום שחוסם ומונע מעבר.
הלאה משם, בחזית מחנה הפליטים, על החומה הפנימית שעוטפת את מרחב המחסום הודבקה תמונתו של השאהיד האחרון מבני המחנה, של מאג’ד ג’מאל מוטיר שנורה והומת בידי כוח מגב ב- 13.12.18 ברחוב הגיא בעיר העתיקה.
התקשורת הישראלית מספרת: “שני לוחמי מג”ב נפצעו קל בפיגוע דקירה בעיר העתיקה בי-ם; המחבל חוסל” https://news.walla.co.il/item/3206833
שוב חוסל אדם ללא שם, אדם שכמו לא היה לבד מהשריטות הקלות שגרם לשני שוטרי מגב.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-