קלנדיה
קלנדיה
עם הגיענו ב-5:30 בבוקר כל חמש עמדות הבידוק היו פתוחות והתורים התארכו עד מעבר לצריף.
ב-6 התורים הגיעו כבר למגרש החנייה. העמדה נותרה סגורה עד 7:30. העומדים בתור ואלה שישבו על ספסלים דיווחו שיום קודם המצב היה אף יותר גרוע. לא יכולנו להציע להם שום נחמה מלבד לעודד אותם להאיץ במעסיקים שלהם שיתלוננו על המצב במחסומים.
אנו שמחות לדווח שהחייל האחראי על ה״שער ההומניטרי״ (שלרוב לא מגיע לפני 6:30) הגיע בשש ופתח את השער ועשה כן בהמשך כל אימת שהופיעה קבוצת אנשים בשער. (אכן, אין ספק שמכתבה של חנה למנהל האזרחי נשא פרי).
ב-5:30 נתקלנו באישה עם ילד קטן שישבו על הרצפה לפני השער עם שק גדול המכיל את חפציהם. הצלחנו להבין מפיה שהיא הגיעה מעזה כדי לאשפז את בנה בבית החולים סנט ג׳וזף (למחלות עיניים) במזרח ירושלים וכי יש לה אישור. למרות זאת, כשהגיעה החיילת בשש, היא לא נתנה לה לעבור ולאחר מכן ראינו את האישה יושבת על אחד הספסלים. באמצעות גבר פלסטיני שתרגם את דבריה הבנו לבסוף שהבעיה היא בתאריך הרשום על האישור: 21 ביוני, בעוד שתאריך הזימון לבית החולים היה ה-28 ביוני (היום). האישה אמרה שבתה אמורה לעבור ניתוח היום. פנינו לחיילת ושאלנו אם היא יכולה לעזור, היות שהבעיה היא בעיקרה בירוקרטית. החיילת השיבה שרק המת״ק יכול לעזור בכך שינפיק אישור להיום.
המת״ק (כידוע לנו) נפתח רק בשמונה. נאלצנו להסביר לאישה שנבצר מאתנו לעזור לה לפני שמונה והיא הבינה מה עליה לעשות בהמשך.
ה״כלובים״ עברו שיפוץ והשניים הקיצוניים הורחבו (האמצעיים נשארו באותו רוחב). היינו רוצות לחשוב שזה נעשה מתוך כוונות טובות. הצרה היא שמשום שכעת המעקה לא מגיע עד הכלובים בצד שמאל וימין, קל יותר לאנשים להידחף בתור, דבר המהווה בעיה מוכרת במחסומים וגורם לא פעם למתחים, דחיפות, צעקות וכו׳. (הטיפוס לעומת זאת אינו מתאפשר בהסדר החדש, ואולי זו הייתה הכוונה מלכתחילה).
בדיוק לפני 7:30 בחור בשנות העשרה על טוסטוס הגיע עד הצריף והחנה את הרכב בפינה המרוחקת והחל צועד לעבר כפר-עקב ומחנה הפליטים קלנדיה. אירוע זה היה כה חריג שאנו עצמנו הפנינו את תשומת לב השוטרת לכך בצד האחר (״הישראלי״) של המחסום. היא איתרה את הבעלים באמצעות רשיון הרכב והודיעה שזה בסדר משום שהאיש הוא בן 51. אף שטיעון זה נראה לנו לא רלוונטי לא התווכחנו אתה. אחרי הכול, היא הלא המומחית בנושא…
ב-7:30 התורים עדיין התארכו עד מעבר לצריף. הצטרפנו לתור האמצעי. לקח לנו כעשרים דקות להגיע לאשנב הבידוק. היות שיש בעיה עם הדרכון של א׳ (הדרכון חדש בעוד שאשרת הכניסה לישראל הייתה בדרכון הישן שנגנב), נשלחנו לעמוד בתור אחר, שם יוכל המחשב לבדוק את ההיסטוריה של הכניסות שלו ארצה ולאפשר לו לעבור. בסיכומו של דבר, עזבנו ב-8:15. א׳ אמר שאירועי הבוקר היו חווייה מטלטלת ומטרידה עבורו.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-