4:45   מחסום מכבים וכביש אפרטהייד 443

רק מבט מהרכב בדרך לירושלים. יום ראשון אחרי חופשת חג הקרבן (עיד אל אדחא) – המוני פועלים ורכבי איסוף מצטופפים ביציאה מהמחסום בדרכם לעבודה. קשה להגיע מהכפרים למחסום הזה כי היציאות לכביש 443 חסומות. רבים משאירים את המכוניות ליד החסימות ביציאה מהכפרים וצועדים ברגל למחסום. קשה גם לחזור הביתה אחרי העבודה. למה צריך להיות ככה? הכביש הזה, שנבנה על אדמת הכפרים הפלסטינים, נועד לשימושם וכך גם קבע בית המשפט העליון, אך השאיר פרצה קטנה ל’שיקולי ביטחון’ שהפכה למציאות גורפת.

בדרך אנו עוצרות לצלם את התגשמות התוכנית של גבעת זאב רבתי באמצעות המהלך הקלאסי של התרחבות התנחלויות. התנחלות הלוויין אגן האיילות נבנתה במרחק כמה ק”מ מהעיירה, ואחרי כמה שנים מילאו את השטח הריק ביניהן בשכונת לווין נוספת – רמת גבעת זאב . עכשיו אפשר לחבור להתנחלות בית חורון והדרך לגוש של מרחב תפר או סיפוח נפתחת…

7:00  מחסום בית לחם (300)

פועלים רבים עומדים ביציאה מהמחסום, מחכים להסעות לעבודה או לחיפוש עבודה. יום ראשון הוא יום עמוס ביותר. מארבע בבוקר עד עכשיו עברו כבר 9,000 איש. באנו לברר עניין חשוב. נשים העוברות כאן יומיום מתלוננות על כך שלא פותחים את המעבר המיועד לנשים בלבד, והן נאלצות להיאבק בתוך דוחק הגברים בבוקר, תוך נגיעות לא רצויות וגם חבלות של ממש. חנה ראתה מכרה שלה בשבוע שעבר מותשת ומכוסה בסימנים כחולים.

נכנסנו למחסום שהיה די ריק בשעה זו. רק כ-3 עמדות מאוישות והשאר הן עמדות אוטומטיות עם אמצעים לזיהוי פנים שהתפרסמו לאחרונה בעולם כולו. בינתיים הגיעו שני נציגי מת”ק והתחלנו לספר להם על בעיית הנשים.

לפתע התנפל עלינו ג’, קצין משטרה שנזעק למקום. הוא טען שהוא האחראי כרגע במחסום ודרש שנצא החוצה. הסברנו שאנחנו עומדות ביציאה הישראלית כבר שנים רבות, צופות בהתנהלות שלב המעבר האחרון אחרי שהתבצעו כל הבדיקות הביטחוניות והזיהויים האלקטרוניים. אחרי ויכוח שכלל מטח צעקות ועלבונות, החליט ג’ לעצור את המעבר, בתואנה שהחיילים, השוטרים והמאבטחים הרבים שבינתיים התגודדו סביבו, עסוקים בהגנה עלינו ולכן אינם יכולים לתפעל את המעבר. רק טלפון של חנה להנהלת המת”ק הצליח להחזיר את המחסום לפעולה והביא אלינו את פ’, מנהלת המעבר האמיתית, שהתנצלה והכירה בזכותנו, זכות של ארגון לשמירה על זכויות אדם לעמוד בשטח הציבורי שבו עוברים אזרחים במחסום. פ’ ביקשה שלא נצלם את מתקני המחסום ואנשי הביטחון.  החלטנו להגיש תלונה נגד קצין המשטרה ונגד איש ביטחון (שסירב להזדהות) שהודיע לנתניה כי “אישה כמוה אינה ראויה שידברו אליה בכבוד”. מצא לו עם מי להתעסק…

 קבר רחל

לא נתרגל אף פעם למבנה הבטון המכוער שעוטף את הכיפה היפה של קבר רחל, שהונצחה ברישומים הנוסטלגיים הזכורים לנו. פשע נגד האנושות שאחראי לו אדריכל יהודי פוסט-1967. שמענו מצוות המקאמים של מחסוםווטש שזכות התפילה לפלסטינים/יות בקבר רחל כבר נחסמה באופן מעשי כאשר נבנתה מסביבו חומת הפרדה מפלצתית. רצינו לראות מה נשתנה בשנה האחרונה בישיבת הפנימייה בני רחל הסמוכה למבנה הקבר, שנוסדה בידי רב גזען ידוע, ומה התחדש בהתנחלות המשפחות מאחורי המבנה. אז ככה: לאחר שנה שלא היינו כאן  גילינו שיש כבר 60 חניכי ישיבות (כולם היו בצבא), ו-11 משפחות מתגוררות במקום. נוספו מבני משפחות ומגרש משחקים לילדים, עם פילבוקס באחת מפינותיו. הברקה אדריכלית לגני שעשועים. פגשנו מתנחל נחמד ואת בתו המתוקה, וגם חתלתול בן כמה ימים שדלקת עיניים חריפה מכסה את עיניו. הצענו למתנחל ולבתו לנסות לרפא אותו בטיפות עיניים אנטי דלקתיות.

מחסום עבדאללה-איבראהים – אפרת מזרח

אפרת, הבנויה גבעות גבעות, שואפת לגדול מזרחה לאזור המכונה 2 E(גבעת עיטם – נחלה), להכפיל את אוכלוסייתה וליצור בכך חיץ בין בית לחם לדרום הגדה. בינתיים, עד שזה יתגשם (יש ערר בבית המשפט על התוכנית שהמדינה אישרה עקרונית) ראינו בנייה מסיבית במזרח, בגבעת הזית. דרך מחסום עבדאללה איברהים, בכביש צדדי, מגיעים הפועלים וחומרי הבנייה של הבניינים הרבים שצצו ויצוצו בה. היום ראינו  איך זה עובד: בא הקבלן ומדבר עם הקב”ט (זה בעצם המפקד של המחסום הפסבדו-צבאי כאן), מביא פועלים ששמענו אותם מזדהים במחסום בשמות גנריים: אפרת 20, אפרת 35…. כנראה משווים לרשימת ההיתרים שהקבלן קיבל עם נציג המתנחלים במת”ק עציון – ואז הפועל נכנס או לא. ראינו גם  שני פלסטינים שחיכו שיבוא מישהו שצריך אותם. מי יודע אם בצורת ההתקשרות הזאת מוזרמים מהצד תשלומים נוספים למארגני העסקאות. נתניה אמרה שהיא רואה את המתנחלים מקבלים אישורים בתור נפרד במת”ק ועכשיו רואה את ההתממשות של השיטה בשטח. אנחנו יודעות שקיימים עוד מחסומים פסבדו-צבאיים כאלה בהתנחלויות הגדולות, וכי ההעסקה בהתנחלויות היא הפרנסה הזמינה ביותר שפתוחה בפני הפלסטינים.

בדרך חזרה לירושלים, אנחנו נוסעים על הגשר הענק של הכביש האמריקאי הדרומי (מעל נחל דרגה) שבנייתו הסתיימה. הגשר מחבר אותנו ואת המתנחלים מהר חומה ותקוע ובנותיה אל אזור תלפיות מזרח בירושלים. מירב מיכאלי – הצילי!