שעב אל-בוטום - מתחילים לשקם את הנזק שגרמו המתנחלים
שמחנו לבואן של החברות ונסענו לשעב אל-בוטום לבקר את מש ג’בארין; גם כי לילה ביקשה מוצרי יסוד שאזלו וגם כדי לראות מה שלומם אחרי ההריסה והאיומים היומיומים של המתנחלים וצה”ל.
אז נסענו לסופר בחורא וקנינו להם קמח, חיטה, סוכר, שמן וקרמבו לשמח קצת את הילדים. הכפר הקטנטן הרוס עדיין מ-15.10 ועכשיו הם מתחילים לשקם גם את מבני המגורים וגם את גינות הירק שהיו בהם הירקות למאכל, ואת הלול ששחטו בו את כל העופות. לילה ובנותיה מגיעות מהמבנה שבו לנה כל המשפחה בלילה והוא רחוק ומבחינתם בטוח יותר.
“אנחנו מפחדים לישון כאן בלילה”, היא אומרת.
מאז הפוגרום ההוא כולם באים הביתה רק בבוקר משקמים לאט לאט ובלילה הולכים לישון במקום אחר.
“אתם חייבים להישאר ולחכות שאבשל לכם את המלפוף במיוחד בשבילכם.”
אז חיכינו .(בתמונות ניתן לראות איך הן מכינות את הכרוב הממולא ואיך מכינים מדורה שעליה היא תבשל את סיר המלפוף).
היה מאד טעים.
בני המשפחה מספרים שב-13.12 שוב פשטו המתנחלים, שברו את הטנדר הישן שישמש אותם קצת, לקחו את לוחיות הזיהוי וגנבו להם את מיכל המים. גם הם מחפים את קירות ביתם באבנים ומאמינים שיקשו בכך להרוס אותו.
נסענו לשכנם, קרוב משפחתם, איצחק. ממתחם ביתם נשקפת ההתנחלות אביגיל ההולכת וגדלה ומתפשטת לכיוונם, עם וילות גדולות. משם פושטים אליהם כל הזמן.
איצחק מספר שנוסף לכול לא נותנים לו לחרוש את שדהו וזאת העונה להכינו לקיץ.
אחר כך נסענו גם לח’לת א-דבע, לשמוע ולראות מה שלום ג’אבר ומשפחתו. בינתיים השבוע החולף היה ללא אירועים חדשים. אבל הוא מראה לנו שעל גבעה מולם יש התחלת התנחלות חדשה. עד לאחרונה עשו שם עבודות עפר ופתאם הפסיקו. הוא חושב שבעלי האדמות הפלסטינים התלוננו. אנחנו מוסיפות שיש גם לחץ בינלאומי בנושא .
אולי גם זה עוזר. מי יודע?
נמשיך לעקוב ולדווח.
נסענו גם לתוואני. פגשנו את נאסר אדרה. הוא מספר שהוא מצליח להסיע את הילדים מרכיז, מופקרה וח’לת א-דבע לבית הספר וחזרה בזכות הרכב שעזרנו להם ברכישתו. אומנם בשתי נגלות, כי יש יותר מ-30 ילדים. על הרכב כתוב שמיועד להסעת ילדים אז חסו עליו ולא החרימו אותו. אבל החשש קיים כל הזמן. את הילדים מטובא מסיעים עכשיו מתנדבים מישראל, כי הדרך למרגלות חוות מעון שהלכו בה בליווי צה”ל, חסומה. אם אין מתנדבים לא נוסעים.
עוד מספר נאסר שגם עליהם אסרו לחרוש את החלקות שקרובות להתנחלויות שמסביבם. הם נעזרו בע”וד הדין קמר שהגישה ערעור על הפסיקות האלה. היום הוא מספר שקיבל הודעה שיוכלו לחרוש מיום ראשון 24.12 עד רביעי – אישור חד פעמי. לדבריו ארבעה ימים זה מספיק ויפתור להם את הבעיה. ההתעמרות הזאת בכל התחומים .
יש מתנחל, יששכר מַן שמו, שיש לו בולדוזר ואיתו הוא מבצע חסימות בכל מקום מסביבם בדרכי הגישה לכפרים .כמוהו עושה ידידיה טליה, בנו של יעקב טליה מהחווה המפורסמת ההיא, עם הבולדוזר של יששכר מן. גם בענין הזה הם התלוננו לעורכת הדין שהגישה תלונה למשטרה. והעניין פסק.
לנאסר יש הרגשה שהתלונות והצילומים עוזרים. לדבריו השתפרה התנהגותם של המתנחלים. יש לו הרגשה שהמשטרה מונעת מהם יותר בזמן האחרון.
א-תוואני / א-טוואני
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
א-תוואני (א-טוואני) תושבי המקום הגיעו אל א-תוואני במהלך המאה ה-20 מהכפר יטא, המשמש להם עד היום. הם התיישבו בחורבות נטושות, תוך ניצול האדמות הראויות לעיבוד, כרי המרעה לרעיית צאן ושפע המערות הטבעיות למגורים. התושבים שהשתקעו במערות היו ממשפחות שלא יכלו לרכוש קרקעות להקמת בתים בכפרי האם, וכן רועי צאן שלא עמדו לרשותם די שטחים למרעה. לאחר מכן, הצטרפו אליהם לבני חמולות שהסתכסכו עם עם משפחות אחרות ביישוב האם. חלק מהתושבים מתגוררים היום במבני בטון שנבנו מעל המערות. בתחום הכפר כמה בורות מים ובאר מים קדומה בשם עין א-תוואני. תושבי המקום נאלצים לקנות מים במיכלים ולהובילם דרך חסימות רבות ליישוב. בסיוע גורמים בינלאומיים הותקנה בכפר מערכת חשמל. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 הוקם בכפר בית ספר יסודי המשרת כמה כפרים קטנים בסביבה. ב-2004 החלו חברות מחסום ווטש לבקר ולדווח מכפר המערות ח'רבת טוואני, הסובל קשות מידי מתיישבי האחזויות סמוכות, ובייחוד מחוות מעון הקיצונית שלידם. מתנחלי חוות מעון מזהמים בורות מים, מרעילים את הצאן ועוקרים עצים. הטרדה בולטת במיוחד היא של הילדים מכפרי הסביבה בדרכם לבית הספר בתוואני, עד כדי כך שנדרש ליווי צבאי לילדים כדי לחצוץ בינהם לבין הפורעים (הדבר הוסדר בעקבות יוזמה של חברות הארגון). בשנה האחרונה חסרים הליווי הנוכחות החיונית של מתנדבי חו"ל, והדבר מנוצל לרעה. ליד טוואני יש כמה משפחות שחזרו למערות עקב ההריסות הבלתי פוסקות של המינהל האזרחי (יש איסור בנייה טוטאלי בכל שטח C). הורסים לא רק מבני מגורים ומבנים חקלאיים, אלא גם צינורות מים, מכונות, ואפילו סותמים בורות מים. תושבי טוואני הקימו ארגון של מחאה נגד הריסות ללא אלימות, אך בשנה האחרונה התנכלויות היד הקשה של הצבא ואלימות המתנחלים החריפו והיקצינו. תקרית הגנרטור בארכיז, שבעטיה בחור צעיר נותר משותק היא דוגמה אחת מני רבות - כל הגנה לגיטימית על זכויות הקניין גוררת אלימות ואף יריות מצד הצבא והמינהל האזרחי.
Leah ShakdielApr-29-2026דרום הר חברון. הפנייה ל'אפקה', אחד המצפים החדשים מול עבדה
-
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Leah ShakdielApr-29-2026דרום הר חברון. הפנייה ל'אפקה', אחד המצפים החדשים מול עבדה
-
מסאפר יטא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מה קורה בשטח אש 918 בדרום הר חברון
בערב יום הזיכרון (ערב יום העצמאות ליהודים), החליט בית המשפט על טרנספר וגירוש תושבים מ-8 קהילות פלסטיניות באזור מסאפר יטא בדרום הר חברון. תושבי הכפרים חיים תחת איום של הריסה, פינוי ונישול, מאז שצה"ל הוציא צווי פינוי ב-1999 על אזור מגוריהם שהוכרז שטח אש.בשנות ה-80 של המאה ה-20. אף אחת מההתנחלויות הסמוכות לא נכללו בו. זה נעשה בהתעלמות מאורח חייהם המיוחד ומתרבותם החקלאית העתיקה, וגם מתיעוד היסטורי ברור המעיד על התיישבות פלסטינית דורות מלפני קום המדינה בכפרים אלה – בעבר במערות ועם השנים גם מחוץ להן.
פינוי התושבים מהאזור משמעו החרבת הכפרים ההיסטוריים הללו והותרת משפחות שלמות (כ- 2000 בני אדם, ילדים מבוגרים וזקנים), ללא קורת גג, והוא מנוגד לחוק הבינלאומי.

-


