מחסומי שקד וריחן, יום שבת 26.11.05, בוקר צופות ומדוחות: יונת י. עירית ר. מחסום שקד 07:30 – 08:00 התלמידים כבר עברו, לדברי הקצין שפגשנו בעמדה.הקצין מעולם לא פגש את נשות מחסום ווטש, התעניין לפשר מעשינו.תושבות מהבית הבודד (שנחתך ע”י הגדר מהכפר הפלסטיני נזלת זייד) שמעונינות לעבור, נבדקות בשיא העדינות והאדיבות. פעם ראשונה שאנו שומעות מפי החיילים את המילה תפַדַלִי (בבקשה), שנראה שהחליפה את התעאלי (בואי).הקצין מספר לנו שאין מעבר לבעלי אישור חקלאי כי המסיק נגמר. הפנינו את תשומת ליבו לכך שיש עבודות נוספות סביב עץ הזית, אך ההחלטה שרירותית ואינה שלו. מחסום ריחן 08:00 – 09:45 השטח ריק, כמעט מיותם.מעט מאוד תנועה של מכוניות.מי שבידיו אישורים מתאימים עובר.אין המתנה של כלי רכב.מפקד המחסום ע’ (E) מדווח על תנועה דלילה בשעות הבוקר, ושאזרחי ישראל עדיין מנועים מלהיכנס לשטחי פלסטיןבגלל סכנות האורבות להם בשטחי הרשות. לדבריו גם המתנחלים נבדקים ונדרשים לשאת אישורים ומסמכים שונים, וזה בשל חשש שגורמים ביניהם ירצו להקים מאחזים בשטחים.במעבר הולכי הרגל אנו פוגשים תושב קפין שמתלונן שהשער החקלאי סגור, למרות שהוא נושא אישור תקף לעבור בו. מבירור שערכנו בחמ”ל החטיבה ובמת”ק נאמר לנו שאתמול נזרקו אבנים משטח הגדר בקפין לעבר החיילים, על כן לא יפתחו השערים עד שלא יוברר הנושא עם המוכתר ויתפסו המעורבים בפרשה.רגע לפני שעזבנו את המחסום הופיע זוג צעיר, הוא אזרח ישראל תושב ואדי ערה, היא אזרחית פלסטינית.הגבר ביקש להפקיד את תעודת הזהות שלו בידי החיילים ולעבור עם זוגתו אל הגדה כדי לעזור לה עם החבילות אותן היא סוחבת. הוא סורב וקיבל את הדין בהכנעה שכאבה לליבי.