תיאסיר וחמרה, יום שלישי 12.6.07, בוקרמשקיפות: נטע ג ושולה ב07:00 – 09:000700 – 0750 מחסום תיאסיר כרגיל הדרך עד למחסומי הבקעה היא סרט טבע מרהיב משובץ סצינות מקראיות אשכרה.בכניסה למוצב תיאסיר רובצים חיילים רבים [דוכיפת] שבאו להתאמן באזור, רובם ככולם חורפים עמוקות בהמתנה למשהו. בזמן שלא היתה תנועה במחסום ניהלנו שיחה עם סג”מ וסמ”ר על האג’נדה השחוקה של שוחרי השלום מול קלישאות נצח ישראל. שלוש משאיות בכיוון הבקעה ושתי מוניות לכיוון הגדה המתינו עד שנסיים ויכוח (מאופק) עם מפקד המחסום על מקום עמידתנו. המפקד עוצר את התנועה עד שנציית להוראת השעה: ווטש תצאו בחוץ. זזנו עד לכניסה למוצב ומשם ראינו היטב מה קורה. לפחות כל זמן שהותנו קצב המעבר היה זריז יחסית וללא עיכובים. מוניות שנסעו אל הגדה הורידו את הנוסעים במחסום, הנהגים הציגו תעודות זהות של כולם וכעבור מספר דקות המשיכו בדרכם. רכבים שבאו מהגדה אל בקעת הירדן הורידו את הנוסעים, אלה עברו בסככת המעבר ונאספו על ידי המכוניות הלאה, בקצה המזרחי של המחסום. 08:05 מחסום בקעות בלב ים השיבולים תקוע שער ברזל, נעול, שסוגר בפני הפלאחים המקומיים את הדרך המובילה מזרחה, לכיוון התנחלויות רועי ובקעות. משני צידי המחסום הזה ערמו תלי עפר כנגד עקיפות. 0820מחסום חמרה15 נערים שנראים כמו תלמידים בחופשה מעוכבים בסככה. בשעה שש בבוקר הם נתפסו ” באיזו דרך עפר מרוחקת, בדרכם אל אזור הג’יפטליק, ונחשדו כ”עוקפים מחסום”. הם יבלו בסככה עד לשעה תשע ויפנימו את “העונש המרתיע” (כדברי החייל). אנחנו נכנסנו לתמונה כשהעונש היה בן שעתיים וחצי, צלצלנו למת”ק, לחטיבה ולחמ”ל אך ספק אם הועלנו, כעבור חצי שעה ממיחלא הם שוחררו. לא הספקנו לדבר איתם.גם פה החיילים מתעקשים [בנימוס] שנתרחק מלב המחסום ושתינו לא מצאנו סיבה להתעמת איתם בנושא זה.אם ובת ועוד שני קרובים משפחה, תושבי יריחו, חוזרים מביקור בשכם אצל האם-הסבתא שלא ראו זה כשנה. כתושבת שכם הסבתא (59) אינה זכאית לעבור במחסומי הבקעה ולבקר את משפחתה. הנסיעה במונית משכם ליריחו עולה להם 150 שקל [30 שקל כ”א]. לפני שנהג המונית שלהם אוסף אותם מחוץ למחסום הוא עוצר לידינו ומבקש למסור כי היום החיילים “בנְתִיזַאם” בסדר. שני נוסעים מודאגים שכבר עברו את הבדיקות מחכים למונית המתעכבת שלהם. כפי הנראה החיילים מצאו איזו סיבה לעכב את הנהג והם לא מבינים – יעבור לא יעבור, יוכלו להמשיך איתו לא יוכלו. אחרי 10 ארוכות דקות עבר ואסף אותם.תנועה די ערה של מוניות ומשאיות לכל הכיוונים. חייל אומר שזה מתחיל בארבע בבוקר, עם הרבה פועלי חקלאות [פירות הקיץ עתה בשיאם] וכי הרכבים לעיתים ממתינים עד שעה וחצי. החיילים מעבירים את התנועה לסירוגין בשני הכיוונים. מהגדה אל הבקעה נהגים מתבקשים לרקוד (להסתובב, להרים חולצה, להפשיל מכנס אחרי מכנס). התנהגות החיילים מרוסנת עד אדישה. בחזרה הביתה שמענו מפי מקומי שוב על עלילות קובי.