תנועה זורמת בחווארה ושרירות לב ואדישות בבית איבא
חווארה – התנועה בשני הכיוונים זורמת מהר. החיילים ענייניים ואדיבים.בית איבא – מחסום קשה, שהיה ממושכת של הפלשתינאים, טיפול שרירותי בעוברים ושבים. חשוב מאד להיות שם, נוכחותנו בפרוש מאיצה את מעבר הפלשתינאים! פרוט: הגענו לחווארה בשעה 13.45. מספר הפלשתינאים המחכים לעבור אינו גדול, והם עוברים אחד אחר השני. בחלק הצפוני של המחסום (אלו שבאים משכם) הציבו מתקן בידוק מתכות, מסוג זה שיש בבית איבא, אך הוא לא פעל – לדברי החיילים הוא מצפצף כל הזמן ולכן אין בו תועלת. ההוראות שיש לחיילים הן שבני 16 עד 35 מעוכבים, השאר עוברים. כמו כן, לא נותנים אישור מעבר אם אינם גרים בישוב היעד. זה כמובן גרם למקרים הומניטריים קשים: משפחה בקשה לעבור לשכם. האשה ואביה עברו, על בעלה שאינו רשום כתושב שכם וגילו מתחת 35 נאסר להמשיך לשכם. האשה בכתה. או: משפחה עם שלושה ילדים, פניהם לשכם. כולם, פרט לאם, בעלת תעודת זהות כחולה, הורשו לעבור. היו מעוכבים (=הצעירים) במחסום, וכולם שוחררו בנוכחותנו והורשו לעבור, אך לקח זמן בגלל איזשהן בעיות תקשורת בתוך הצבא.
בית איבא : הגענו בשעה 15.00. בחלק המערבי (ההולכים לשכם) עמדו כשבע שמונה מכוניות – פרטיות ומשאיות. הנוסעים התלוננו בפנינו שהם מחכים כבר שעה שעתיים ואיש לא מטפל בהם. בתור הולכי הרגל כחמישים עד שבעים אנשים. מכיוון מזרח (הבאים משכם) תור של כשלושים איש. כשבאנו נראה היה שאיש מהחיילים לא עבד. הכל פשוט עמד. התחלנו בשיחות עם החיילים – חלקם מוכרים לנו מקודם (והגדילה לעשות מקי, ששידלה אותם בדרכיה) ופתאום התור הלך והצטמצם. היחס אל הפלשתינאים במחסום קשה מאד. לא ברור מדוע צריך לעמוד שם שעות עד שמישהו יואיל בטובו להתפנות אליהם. תחושה של שרירות לב. קרה גם שמספר אנשים התקדמו בקבוצה אל החייל הבודק, ועל מנת לעצור אותם אחד החיילים דרך את הרובה שלו. וכולם כמובן בבגדי חג, משפחות שלמות על ילדיהן. דרך אגב: לא הפעילו את המכשיר לגילוי מתכות, מה שזרז את מעבר האנשים.ושוב: חשוב שנהיה במחסום, כי שהותנו בפרוש מזרזת את הענינים. גם הפלשתינאים שמחים לקראתנו, וכמובן מרעיפים עלינו בקשות, שברובן אי אפשר לסייע. קלקיליה: לא בקרנו, אך ירדן התקשרה לאיש קשר שלה, שסיפר לה שהיום המחסום פתוח. בדרכנו חזרה שמענו על בעיות במחסום צארה – אך לא יכולנו להגיע.
חווארה העיר והמחסום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית.
בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים.לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים
העיירה חווארה שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה. בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.
מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.
ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.
חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת. בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים.
ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד. כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.
(עדכון נובמבר 2023)
Shoshi AnbarMay-18-2025חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
-
מחסום בית איבא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום כתר ממערב לעיר שכם. פעל משנת 2001 ועד 2009 כאחד מארבעת המחסומים הקבועים הסוגרים על העיר - בית פוריכּ ועוורתא ממזרח וחווארה מדרום. מחסום להולכי רגל בלבד, בו נכחו חברות מ. וו. יום יום מספר שעות בבוקר ואחה"צ כדי לתעד את אלפי הפלסטינים המחכים שעות בתורים ארוכים ללא מחסה בחום או בגשם, כדי לצאת מעיר המחוז לכל מקום אחר בגדה. ממרץ 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה, הוא בוטל, ללא זכר, ומבלי שנוצר שינוי לרעה במצב הביטחוני.
Jun-4-2014Beit-Iba checkpoint 22.04.04
-