תרקומיא, יום שני 19.07.04, אחה”צ משקיפות: ציפי ז’, חיה נ’, טלי ל’ (מדווחת) הגענו ב- 17:15. מעבר הפועלים התנהל רוב הזמן במהירות וביעילות. לפעמים היה צריך לגשת אחד אחד ולפעמים בזוגות ואף בקבוצות. בכל מקרה איש לא התעכב יותר מכמה דקות. ראינו גם שכעת עוברות משאיות אלטע זאכן ללא בעייה את המחסום. בזמן שהיינו שם ספרנו כ- 13 משאיות. ב- 17:55 הגיעו חמישה אוטובוסים של משפחות אסירים עם ליווי משטרתי, וגם הם עברו תוך דקות. הפועלים סיפרו שהמעבר מתנהל בתקופה האחרונה הרבה יותר טוב, אם כי כמה מהם אמרו שיש לעתים עיכובים והשפלות בבקרים, לפני שאנחנו מגיעות. ביקשו את עזרתנו במת”ק חברון: הסוחרים מקבלים אישור כניסה לארץ לחודש בלבד, ולאחר מכן צריכים להמתין חודשיים ויותר עד שהאישור מתחדש. מכיוון שהכל התנהל ללא דופי, שקלנו לעזוב לקראת השעה 18:30 [גם השמש הקופחת והעדר סככה כלשהי לממתינים לא הקלו עלינו את העמידה] אבל אז שמענו מאחד הפועלים שאתמול אחרי 18:30 (כשכבר לא הייתה במקום נוכחות של הנשים) השתרך תור ארוך מאוד של פועלים והמעבר היה איטי. החלטנו לפיכך להישאר עוד קצת. אכן קצב ההעברה מועט מ- 18:30 ואילך והבדיקה נראית יותר קפדנית: החיילים יושבים בעמדה והפועלים ניגשים אליהם אחד אחד. אולם בסופו של דבר כולם עברו. מ- 17:15 עד 18:45, שעת עזיבתנו, עברו כ- 175 פועלים.