אבו-דיס וסוואחרה, יום רביעי, 8.12.04, אחה”צ משקיפות: יעל ר’, איילת פ’, תרצה פ’ (מדווחת) אורחות: אנה וג’והנה, מהכנסייה האקומנית 14:40–17:40 14:40 הפישפש החדש לא עוברים יותר דרך המנזר, רק דרך הפתח שנפתח בגדר, מצד שמאל. שוב צריך לעלות במדרגות מאולתרות משברי גדר, ועדיף להיות צעיר ובלי תינוק על הידיים.לא נראים חיילים, אבל הנהגים סיפרו שהיו פה כל היום. שני אנשים שונים סיפרו לנו שהיה כאן קצין שאמר שבתוך שבועיים יסגרו את כל הפתחים וכל התנועה תעבור לא-זעיים. תעשו משהו, ביקשו מאיתנו, זאת העבודה שלכם. התברר שהם חשבו שאנחנו מקבלות כסף על הביקור במחסומים, שמגיע מאמריקה. בדרך למלון נראו שלושה חיילי מג”ב נשענים על מכונית. לא ראו אותם מהפישפש ולא נראה שהם עושים משהו. כמה מטרים מתחתם, במקום שהם כבר לא יכלו להבחין בו, גבר ואישה נדחקו וקפצו מעל סדק בגדר. 14:55 אי אפשר להגיע למלון ברכב. כל הכביש מחופר, עד המכולת, וגם מריחים למה. מניחים ביוב למלון, אמר לנו מישהו. א-זעים15:10 תור ארוך במחסום א-זעיים. הקונטיינר 15:30 הקונטיינר עמוס, תורים ארוכים לכל הכיוונים ושבעה מעוכבים בסככה. הקרוסלה עובדת. חייל לוחץ ובן אדם אחד משתחרר. בתוך דקה משוחררים שלושה מעוכבים. כעבור עוד חמש דקות שוחררו גם היתר.התורים ארוכים אבל מתקדמים בקצב קבוע. לא מעכבים אף מכונית. בזמן ששהינו שם בדקו בקרביים של משאית אחת בלבד. לא פרקו אותה, החייל טיפס לתוכה ובדק. לא עצרו אף אוטובוס, ובעיקר: אפשרו גם למכוניות פרטיות לעבור. לא לכולן. היו שני כלי רכב פרטיים שנשלחו בחזרה לכיוון בית לחם, אבל הם לא היו הרוב. החיילים הבחינו בנו אך נותרו אדישים. לא התקרבנו והם לא גירשו אף אחת. דקות אחדות אחרי ששוחררו כל מעוכבי הסככה, שוב נשלחו אליה שניים. הולכי רגל. נוספו אליהם עוד שניים שהורדו ממוניות לכיוון בית לחם. הם משוחררים כעבור כרבע שעה, ואחרים נשלחים במקומם. סככת המעוכבים לא נותרת לרגע אחד מרוקנת.16:20 ג’יפ מגיע, מוריד שני חיילים ותוקע את המחסום לכיוון דרום. לכיוון השני החייל ממשיך להעביר. כשהג’יפ מסתלק, מפנה החייל את התור שהצטבר בזריזות יחסית. כשהתחיל להחשיך והגשם התגבר, היה רגע שנדמה שכל כך קר שלא מתחשק לו להוציא את הידיים מכיסי החרמונית ולבדוק מסמכים, אז הוא פשוט מסמן למכוניות לעבור בתנועת ראש. אבל הרגע הקסום חלף עבר.בינתיים התור לפני הקרוסלה מתעבה ומצטופף. אחד החיילים, כנראה המפקד, מאפשר לנשים לצאת מהתור וללכת בלי בדיקה.רכב פרטי ואחריו ג’יפ מג”ב מגיעים מכיוון הכפר. הג’יפ נעצר לידנו, הרכב נעמד במחסום בתור דרומה, מגיע לחייל ועובר. בדרך חזרה, בצומת שבו נפגשים הכביש האסור לפלשתינים והכביש המותר, עמד ג’יפ מג”ב. יכול להיות שזה אותו ג’יפ, שממתין לעולים על הכביש האסור.17:25 לפני שעזבנו שאלנו את אחד החיילים למה המעוכבים מתעכבים. “בדיקה”, הסביר בסבלנות מנומסת, “שידרנו בקשר את הפרטים שלהם למסוף ומחכים שיגידו לשחרר או לא”. חייל אחר, שהציג את עצמו כקמב”ץ, התעניין בשלומנו. “רוצות לדעת מה דעתי?” שאל. רצינו, אבל הוא רק עשה פרצוף והלך. 17:35אין תור בא-זעיים.