אבו דיס, מעלה אדומים, עזריה, ואדי נאר, יום ראשון 3.4.05 בוקר משקיפות: דליה ר., מרית ט., (מדווחת) 6:30 – 8:30 משמרת ללא דרמות, רק יחס של זלזול ללא גבול בפלשתינים. 6:30 אבו-דיס כבכל השבועות האחרונים, משהו בלתי-נתפס באוירה. הרחוב שומם. ג’יפים מסתובבים. יש עוברים אחרי בדיקות, אך מדוע הם צריכים לטפס על גדרות?8:30 בכל כמו לפני שעתיים. 6:45 בכביש למעלה אדומים. 12 טרנזיטים בהמתנה. 4 מעוכבים.לראשונה מזה זמן רב, המחסום מתנהל בפחות איטיות. כנגד זה החייל הצעיר מנסה לארגן סמכות, ולוקח את התעודה של דליה לבדיקה. הוא ממתין למשטרה שתחרים לנו את המכונית. התעודות הפלסטיניות מוחזרות במהירות גדולה מתמיד. 7:10 מחסום ביציאה מעזריה כ-40 איש אינם מורשים לעבור ברגל מעזריה למעלה אדומים. לכולם אישורי עבודה, והקבלנים שולחים מוניות כדי להעבירם. ממתי אסור לעבור ברגל? 7:35 ואדי נאר השרירות והאקראיות הם שם המשחק. בדיקות אקראיות. אחת מעשר מכוניות מעוכבת. הרישום הידני נמשך ונמשך. אחריו ההקלדה, בסוף מוחזרות התעודות. החייל הרושם/מקליד צריך להרשות למכוניות הנוסעות לבית-לחם לעבור. אין לו זמן להרים את הראש ממלאכת הרישום הקדושה. כשמצטרפות 10 מכוניות הוא מועיל להניף יד. חייל משחק בדחיפות וחיבוקים עם חיילת, ואינו מתפנה להעביר מכוניות. אמרנו לילדות שמזמוזים פומביים פוגעים ברגשותיהם של המוסלמים. הם הביטו עלינו כמו פרות על שער חדש, כמו שאומרים ברוסיה.