מתנחל ממגדלים מתפרע בקוסרא ומאיים: אהרוג את כל מי שימרה את פי
כמו בכל שבוע לאחרונה, אנו לוקחות את מרים לבית חולים לעיניים בתורמוס עיא, לקבל זריקות בעיניה להצלת הראייה שלה. מרים חולה מאוד (סוכרת חמורה, לב וכליות), בת 58 ומתפקדת כבת 98. היא בקושי עומדת על רגליה, נעזרת במקל ובתמיכה. הפעם ביקשתי מבעלה (חולה אף הוא) שיצטרף וילווה אותה במהלך הטיפול, ובעיקר יחכה עמה בתור. סיכמתי עם נהג מונית שיחזיר אותם לפסאיל לאחר ההזרקה ושילמתי לו מראש. מכיוון שהיא זקוקה לזריקות שבוע אחר שבוע, וההמתנה לזריקה ארוכה מאוד, אין באפשרותי לעשות זאת כל שבוע. כשהגענו, בתור לזריקות כבר חיכו כ-40 איש ושמחתי על ה”סידור” שלנו. הפגשנו בין נהג המונית למוסא, בעלה של מרים, והנהג מייד הזמין אותנו לקפה בבית הקפה שממול לבית החולים וגם רצה להאכיל אותנו, תוך שהוא מנער מעליו את יושבי בית הקפה האחרים, שגם הם רצו להזמין אותנו לשולחנם.
הנהג סיפר לנו על תקיפות חוזרות ונשנות של מתנחלים משילה ועלי הסמוכים, כל זאת בגיבוי הצבא.
בהנחיית פתחיה נסענו לקוסרא כדי לשמוע על התקיפה האחרונה. מכיוון ששער הכניסה לכפר נעול החנינו את המכונית לידו ונכנסנו ברגל. ליד השער שיחקה קבוצה קטנה של ילדים, נתלו על השער, קיפצו מעליו ומתחתיו ו…אסרו עלינו לצלם אותם. שלג קל ירד לשמחת הילדים והיה כמובן קר מאוד. הילדים שאלו לאן אנחנו הולכות ואמרנו “למכולת”, או אז הם רצו מהר להזהיר את בעל המכולת מפני היהודיות.
בעל המכולת סיפר לנו שלפני שבוע בא הצבא לכפר באמצע הלילה, החיילים נכנסו למסגד ולבתים והפכו את כל הנמצא שם והטילו טרור על הכפר כולו. הוא סיפר שהשומר של מגדלים מרבה להגיע לכפר, מאיים שיירה ויהרוג מי שימרה את פיו. במקרים רבים הוא מזעיק את חבריו ממגדלים (שהיתה בעבר התנחלות “מתונה”) ומאש קודש ויחד הם עורכים פוגרום בכפר.
זוהי המציאות בכל כפר פלסטיני כיום, בנוסף לרעב ולמחסור, מכיוון ששנה וחצי של איסור הכניסה לישראל ומניעת התנועה בכבישים, מונעים קיום מסחר או כלכלה מקומית כלשהם.
בדרך חזרה נכנסנו למאחז הבלתי חוקי אביתר ונדהמנו למראה התרחבותו. ראינו כ-30 מבנים, גני שעשועים לילדים, פחי אשפה מלאים עד גדותיהם ואורווה עם סוס. כבר לא ישוב קטן וזניח.
תיאור מיקום
בקעת הירדן
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בקעת הירדן היא הרצועה המזרחית של הגדה המערבית. שטחה קרוב לשליש משטח הגדה. חיים שם כ 10,000 מתנחלים, כ 65 אלף תושבים פלסטינים בישובים. בנוסף, כ 15 אלף מפוזרים בקהילות רועים קטנות. בקהילות אלה אנשים חיים במצוקה קשה בגלל שני סוגי הטרדות: הצבא שהכריז על חלק משטחי המחיה שלהם, כשטחי אש, אימונים גוררים סילוק של שעות ארוכות ממגורים, בחום היוקד ובקור החרפי של הבקעה. הסוג האחר הוא התעללות על ידי פורעים הנאחזים בשטחי המרעה של קהילות הרועים, ובשטחי האש המוכרזים (מבלי שיגורשו). מיה תהום הרבים בבקעה משוייכים לחברת מקורות ואינם זמינים לפלסטינים תושבי הבקעה. הפלסטינים מביאם לצרכיהם מים בעוקבים בעלות גבוהה.May-10-2025עונג שבת למתנחלים: יורדים לפרוע ברועים הפלסטינים בבתיהם
-
קוסרא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
קוסרה
קוּסְרָה הוא כפר פלסטיני בנפת שכם, הממוקם כ-28 ק"מ דרומית-מזרחית לשכם. בכפר 4310 תושבים, נכון ל-2007 (סקר הלמ"ס הפלסטיני). לאחר הסכמי אוסלו, 50% - רוב השטח הבנוי של קוסרה - סווג כשטח B, וכ–70 בתים, ויתר האדמות נמצאים בשטח C.
ב-1983 הופקעו 177 דונם מאדמות הכפר לצורך הקמת היאחזות נח"ל, שאוזרחה ב-1985, כהתנחלות מגדלים ממזרח לכפר.
מצפון מזרח הוקמה תחת דלק ומפעל עורות וכן סטודיו למוצרי עץ, שמשמש מעיין שלוחה של ההתנחלות. עוד עשרות דונמים של קרקעות הוחרמו מקוסרה ומג'אלוד, כדי להקים את ההתנחלויות אש קודש ואחיה."תושבי הכפר מצביעים על אנשי ההתנחלות אש קודש כמקור הרעה. על תושבי קוסרה אסרו לעבד אדמות שנמצאות במרחק של קילומטר מהגדר של "אש קודש", ובמרחק של 20 מטר משטח המוגדר כשטח צבאי. ומה על חלקות האדמה ה"לגיטימיות"? גידוליהן מושמדים בקביעות על ידי המתנחלים. מתרחשות הצתות של שדות חיטה, כריתת עצי זית, החרבת בארות, אלה הפכו כבר לאירועים שבשגרה. למרות זאת, ראש המועצה רואה דווקא בצבא את מקור הבעיות העיקרי. לדבריו, המתנחלים לא היו יכולים להתעלל בתושבים ללא גיבוי הצבא..." (מתוך דוח 3.8.2015)
בשנת 2001 פינה צה"ל את בסיס המודיעין "קידה". בשנת 2003, הוקם במקום מאחז קידה, מיד לאחר העלייה לקרקע נעשה ניסיון לפנות את המבנים והתושבים, אך הם הורשו להישאר.
מידע נוסף: http://vprofile.arij.org/nablus/pdfs/vprofile/Qusra_vp_en.pdf
מעודכן לפברואר 2021
-
תורמוסעיא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
תוּרְמוּס עַיַּא היא עיירה פלסטינית יפיפייה ומטופחת בנפת רמאללה ואל-בירה, השוכנת בעמק שילה, כ-22 ק"מ מצפון לרמאללה. ליד כביש 60 בגובה של כ-732 מ'. בשנת 2016 חיו בעיירה 4,781 תושבים. בכפר גרו בעבר אלפי פלסטינים בעלי אזרחות אמריקאית. לאחר האינתיפדה ב-2001 כמחציתם היגרו בחזרה לארה"ב, אך הם מגיעים בקיץ לבקר את משפחותיהם וגרים בבתים שבנו. ישראל הפקיעה 752 דונם מאדמות העיירה להקמת ההתנחלות שילה, בשנת 1978, ועוד 372 דונם להקמת היישוב שבות רחל בשנת 1992. על פי הסכם אוסלו, השטח הבנוי של תורמוס עיא סווג כשטח B. שטח זה מהווה 64.7% מאדמות העיירה, והשאר, 35.3%, הוא שטח C. החל משנת 2015 סובלים תושבי העיירה לעיתים קרובות מהתנכלויות ממתנחלי מאחז עדי עד, הכוללות עקירות וכריתות עצי זית, שריפת שדות חיטה וריסוס כתובות נאצה. בב-21.6.23 ביצעו עשרות צעירים מממאחזים ומהתנחלויות מהסביבה פוגרום בעיירה לאור יום לאחר הלוויית הרוגי פיגוע שהתרחש יומיים קודם בתחנת הדלק בהתנחלות עלי. הפיגוע התחולל אחרי הפלישה של צהל לג'נין והרג של חפים מפשע במהלכה - פלישה שהתרחשה אחרי אירוע קודם... וכן הלאה עמוק לתוך משוואת הדמים הלא נפסקת המוצגת בישראל תמיד כפיגועים ללא הקשר. הם הציתו כ-60 מכוניות וכ-30 בתים על יושביהם ומכוניות, יידו אבנים ואף ירו. תושב הכפר נהרג מאש חייל. הצבא והמשטרה עמדו מנגד ולא התערבו. 3 נערי גבעות נעצרו כמה ימים לאחר הפרעות, אך לא נמסר על כתבי אישום נגדם בינתיים. (יולי 2023)
-