בקעת הירדן: תרומת ציוד לפלסטינים וסיור התעדכנות בהתעללות המתנחלים והצבא
קיבלנו מיואב טולדנו (בעלה של נאווה חברתנו) יריעות ברזנט חזקות מאוד, ששימשו לשלטים לעסק הפטריות שלו, שבעקבות המלחמה נאלץ לסגור. שמענו מפיו הרצאה מאלפת על גידול פטריות והיה קשה לנו לעזוב אותו.
בדרך למעיינות פסאיל ראינו שהשער של ג’וריש פתוח, שעוד ועוד אדמות של עקרבה מעובדות בידי מתנחלים בנוכחות מוגברת של צבא, ושהשער של קוסרא עדיין סגור מאז פרצה המלחמה ב-7.10 ואנשי קוסרא נצורים בכפרם.
בכניסה למעיינות ראינו קבוצה של כ-100 זאטוטים חרדים (כולם עם פיאות ארוכות וציציות מתנפנפות, בני 8-10) צועדים עם שני מורים לעבר המעיינות. לשאלתנו אמר אחד המורים שהם תושבי מעלה אפרים ושהגיעו משם (במרחק כ-10 ק”מ משם) ברגל. מלאות הערכה המשכנו למעיינות לבדוק אם מתנחלי מלאכי השלום סתמו שוב את התעלות המובילות מים לצינור המביא מים לפסאיל, או שניקבו את הצינור עצמו. הכל היה בסדר והמים זרמו בחדווה וירוו את צמאון תושבי פסאיל אחת ל-4 ימים. כתמיד ראינו בדרך כמה צבאים, שמתרבים לאחרונה בהיעדר עדרי הצאן, אשר המתנחלים בגיבוי הצבא, מונעים מהם לרעות בכל השטח.
המשכנו לברדלה ונכנסנו לבנין המועצה. תמר גולדשימדט הביאה לנו ידיעה (מרשתות חברתיות ערביות) על כביש שהצבא בונה, שנועד להקיף את ברדלה וכרדלה בצפון הבקעה, לחסום לחלוטין את הכפרים ולהפקיע מהם שטח אדמה גדול. במועצה פגשנו כמה כבאים ואת קצין הכבאות הראשי, שקיבלו אותנו במאור פנים ומייד התקשרו לראש המעצה שבא לפגוש אותנו. הוא אישר שאכן הצבא סולל כביש חדש סביב שני הכפרים, מגדר ההפרדה בצפון מסביב לכל הכפר ממערב, ולבסוף פונה מזרחה עד כביש 90. הכביש יקיף לגמרי את הכפר מכל עבריו וינתק את הכפר מכל אדמותיו ויכלא את הכפר בתחומיו. לא יכולנו לנסוע לראות את העבודות בכביש כי הצבא הציב מחסום על הדרך לתוואי החדש. ראש המועצה לקח אותנו מסביב לגבעה גבוהה, שממנה יכולנו לראות העבודות. מחפרים גדולים עבדו על תוואי ארוך ממערב לכפר, קרוב לבתים של הכפר המסומן בסלעים, ולצידו תעלה עמוקה. אפילו מבנה בטון עם חורים הוצב בתוואי במקום נמוך, כדי לאפשר זרימת מים דרכו. בדרך ראינו גם צינורות מתכת חתוכים (ע”י הצבא) שהביאו מים לשדות הסמוכים לתוואי הכביש ואילו השדות עצמם שכבר נחרשו, לא ייזרעו כבר כי לא יגיעו אליהם מים . בכלל, לתושבים כבר לא תהיה גישה לשדותיהם. במשך כל הסיור ראש המועצה היה לחוץ מאוד. הוא חשש שהצבא יגיע ויעצור אותו על כך שהוא מתקרב לתוואי החדש.
העברנו את מספר הטלפון של ראש המעצה יחד עם המידע לדרור אטקס ששלח את המפה של תוואי הכביש המתוכנן.
הבאנו את יריעות הברזנט לח’לת מכחול ולאל חדידיה. באל חדידיה ישבנו עם אבו סאקר לשיחה על המצב. ראינו את הפחון שבנה לבת צומוד, עם שולחן כתיבה, שטיחים (בלויים) וכוננית ספרים. היא לומדת לבגרות ומתעתדת ללמוד רפואה. פעם ראשונה נאלצתי לדפוק על דלת בבקעה… כי לצומוד אסור להפריע סתם כך. היא לומדת !
אצל מ’ בחמרה כבר יש יבול של תותים, וגם – איך לא ? צו הריסה לאוהל שבנה כדי לגדל שתילים חדשים של תות שדה. העילה – הרס עתיקות. מסתבר שבסמוך לביתו (שגם עליו יש צו הריסה מלפני 5 שנים) יש אתר עתיקות. תמר ברגר ואני מתכוננות לבדוק עם מומחים היכן נמצא אתר העתיקות, ואם בכלל הבית והחקלאות של מ’ פוגעים בו. המינהל האזרחי הוציא לאחרונה הרבה צווי הריסה (והורס בתים רבים בעקבותיהם) בעילה של הרס עתיקות, ובשיחה עם חמי מ ” מק שווה” הוא טוען שבמקרים רבים אין כל עתיקות במקומות להם הוצא צו הריסה. שיחה עם עו”ד איתי מק העלתה שהסיכוי להצליח לבטל את הצו בערכאות משפטיות שואף ל-0, ובכל זאת, המפעל החקלאי של מ’ כל כך ראוי להערכה, שאנחנו מתכוננות להיאבק עליו ככל שניתן.
תיאור מיקום
בקעת הירדן
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בקעת הירדן היא הרצועה המזרחית של הגדה המערבית. שטחה קרוב לשליש משטח הגדה. חיים שם כ 10,000 מתנחלים, כ 65 אלף תושבים פלסטינים בישובים. בנוסף, כ 15 אלף מפוזרים בקהילות רועים קטנות. בקהילות אלה אנשים חיים במצוקה קשה בגלל שני סוגי הטרדות: הצבא שהכריז על חלק משטחי המחיה שלהם, כשטחי אש, אימונים גוררים סילוק של שעות ארוכות ממגורים, בחום היוקד ובקור החרפי של הבקעה. הסוג האחר הוא התעללות על ידי פורעים הנאחזים בשטחי המרעה של קהילות הרועים, ובשטחי האש המוכרזים (מבלי שיגורשו). מיה תהום הרבים בבקעה משוייכים לחברת מקורות ואינם זמינים לפלסטינים תושבי הבקעה. הפלסטינים מביאם לצרכיהם מים בעוקבים בעלות גבוהה.
Daphne BanaiApr-7-2026אל-פארסיה. רותי ומיכאל מונעים מהמתנחבלים לרדת למאהל של א’
-
ברדלה
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יישוב גדול יחסית בשטח B בצפון הבקעה, בו מתגוררות כ-300 משפחות של חקלאים ומשפחות אחרות. הכפרים ברדלה וכרדלה הסמוך לו, יושבים על מאגר גדול מאוד של מי תהום. בשנת 1968 נחתם "הסכם" בין הכובש (ובא כוחו חברת המים מקורות) לשלושה כפרים (כולל עין אל בידה), הקובע כי בתמורה להסכמתם להפסיק לשאוב מים מהבארות שלהם, חברת מקורות תקים תחנות שאיבה שלה על אדמתם ותקצה להם מכסת מים "נדיבה" בעלות השאיבה בלבד (כמה אגורות לקוב). במשך השנים, מקורות הפרה את ההסכם הפחיתה את המכסות באופן חריג (מ-240 קוב לשעה עד ל-100 ולעתים 40 קוב), והעלתה את המחיר לפחות פי ארבע. התושבים סירבו לשלם, והרשות שילמה עבורם (2018). בשלהי 2024 הצבא החל לסלול כביש חדש סביב כרבלה וברדלה. לפי התוכנית הכביש יקיף את כרבלה הדרומית ואת ברדלה מצפון וממערב, ולבסוף יפנה מזרחה עד כביש 90. הכביש יקיף לגמרי את ברדלה מכל עבריו וינתק את הכפר מכל אדמותיו ויכלא את הכפר בתחומיו, כי תושביו לא יוכלו עוד להגיע לעבד את אדמותיהם בגלל האיסור להתקרב או לחצות את הכביש. חברותינו לא יכלו לראות את העבודות בכביש כי הצבא הציב מחסום על הדרך לתוואי החדש. (2025).Daphne BanaiApr-7-2026אל-פארסיה. רותי ומיכאל מונעים מהמתנחבלים לרדת למאהל של א’
-
ח'לת מכחול / מקחול
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יישוב קטן של קהילת רועים הנמצא בדרך להתנחלות חמדת. שני מאחזים סמוכים ממררים את חייהם של הפלסטינים, המתפרנסים ממרעה, והצבא מגבה את המתנחלים. כך הולכים וקטנים שטחי המרעה האפשריים. ילדי המקום לומדים בבית הספר ביישוב עין אל בידא. תורים ארוכים בני 3 שעות לפעמים משתרכים במחסומי חמרה ותיאסיר המובילים לעיירה טובאס, וכך קשה לקבל מים
, אספקה ולמכור את הגבינה, החלב והבשר שמייצרים התושבים למחייתם.
בעקבות פיגוע קטלני במחסום תיאסיר בפברואר 2025 נסגר המחסום לחלוטין בינתיים.
(מעודכן למרץ 2025)
-
פסאיל, קהילת רועים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
קהילת רועים ותיקה בבקעת הירדן שנמצאת בין התנחלויות וחשופה להריסת מבני המגורים שלה לעיתים תכופות על ידי הצבא והתעללויות המתנחלים. המלך הורדוס הקים את העיר פצאליס בשנת 8 לפנה"ס, וקרא לה על שם אחיו הגדול, פצאל. התיישבות הקבע במקום החלה בידי בדואים שנדדו לאזור כבר משנות החמישים לאחר שגורשו מאזור תל ערד. במשך השנים הצטרפו תושבים בדואים נוספים שגורשו ממקומות אחרים בבקעת הירדן, אזורים שהוכרזו כשטחי אש או אדמות מדינה[. במסגרת תוכנית אלון הופקעו חלק ניכר מהאדמות באזור והוקמו עליהם ארבע התנחלויות ישראליות: תומר, גלגל, פצאל ונתיב הגדוד. מאחזים בלתי חוקיים הוקמו לאורך השנים. חלק מהם אושרו ב-2024 אחרי פרוץ מלחמת 7 באוקטובר.
-