עציון: סיור התנחלויות ב"מזרח גוש עציון" בואכה ים המלח
מאחז עיניים
מזמן רצינו לבדוק מה נעשה באזור מדרום-מזרח לירושלים ובית לחם. השלטים מורים עליו כ”גוש עציון מזרח”, אף כי הוא רחוק מספר דו–ספרתי של קילומטרים מגוש עציון הקטן, שמלפני 1948. ראינו יישובים פלסטינים חסומים מסביב בשערי ברזל ובתלי סלעים ועפר; ראינו בתים נטושים ושלטים למעיינות שעברו גיור. החלטנו לראות שם את ההתנחלויות על רקע הבנייה המואצת באזור. אי אפשר להסתיר את המטרה ליצור רצף התיישבותי טריטוריאלי בין גוש עציון לאזור ים המלח, תוך כדי חציית השטחים הכבושים. כך מונעים שליטה פלסטינית רציפה בגדה.
קבר רחל: הגענו יום אחרי ההילולה לרגל יום הפטירה של רחל אמנו, לפי מסורת “היודעים” בי”א בחשוון בלידת בנה השני. היא נקברה בין ירושלים לבית לחם וכך מדי שנה נסגר מעבר 300 ליומיים לכבוד האירוע. עוד סיבה להתעלל בפלסטינים. גם היום, י”ב בחשוון, האירוע היה עדיין במלוא עוזו וכנראה ימשיך כך עוד יומיים. דוחק עצום בעזרת הנשים, בנות ישראל הכשרות בהמוניהן באות להתפלל לפרי בטן. ויתרנו על התפילה.
יונה, שגדלה על תמונת קבר רחל הציורי על אם הדרך, המבנה היפה בעל הכיפה, נדהמה מהביצור המכוער המסתיר את הכיפה ומוקף כולו בחומות אפורות וגבוהות. עזרת גברים גדולה, החלל המרכזי הקטן לנשים בלבד ועזובה רבה מסביב. ציורי הקיר החדשים מנסים באופן פתטי להזכיר את המראה הישן.
הקפנו את הבניין וביקרנו בהתנחלות המסתתרת מאחורי הקבר, מעל ובצד ישיבת בני יוסף, בה גרים התלמידים ומשפחותיהם. עזובה רבה.
פגשנו גם צוות תכנון עם מפות ליישום השינויים הצפויים להנגשת קבר רחל (https://www.ynet.co.il/news/article/hkoxsl11mke ). לא היו מעוניינים לשוחח.
מחסום עבדאללה איברהים: נמצא על כביש הגישה להתנחלות אפרת ומוביל גם לאדמות בבעלות פלסטינים מוואדי רחאל. מאויש על-ידי מאבטחי ההתנחלות אפרת. המעבר אפשרי רק על פי רשימות.
מאז המלחמה (שביעי באוקטובר) הגישה למחסום חסומה בשער. היות וההתרחבות של אפרת נמשכת, ניתן להעריך כי בשעות הבוקר עדיין עוברים במקום הבונים והמנקות.
איבי הנחל: נסענו בכביש 3698, שיורד מהכפרים תקוע וכיסאן מזרחה, לכיוון אזור מושבו של שבט הרשאידה. בצד ימין הכניסה למאחז איבי הנחל, שהקימו חסידי ברסלב ששאפו לגור קרוב לטבע בשלהי שנות ה-90. רשמית מדובר בכלל ‘בשכונה’ של התנחלות מעלה עמוס הסמוכה, וכמו ‘שכונות’ דומות בשטחים גם זו הוקמה בלא תוכניות מתאר, כלומר תוך פריעת חוק.
מאז הקמתו חיו במקום כמה משפחות בודדות והמקום נותר מוזנח. לפני מספר שנים נכנסו למקום עשרות משפחות של מתנחלים דתיים, מה שהביא להתנעת הליכי הכשרת המאחז. כמקובל במקומות מסוג זה, גם פה השתלטו המתנחלים במהלך השנים על כ-130 דונם של קרקעות חקלאיות פלסטיניות, בייחוד של הכפר כיסאן. בימים אלו מתבצעות בו עבודות עפר ובניה משמעותיות מאוד. משרד השיכון מימן תשתיות ואישר חיבור לחשמל. רוב המתנחלים מתגוררים עדיין בקרוונים אבל ב-2021 החלו בעבודות להקמת בתי קבע. ב-2022 אושרו כשכונה של מעלה עמוס. כך מתפשטים בשטחים הכבושים, מאחז הופך לשכונה ועוד שכונה ו-הופ קמה עיר ואם בשליטה שראלית.
תנופת הבנייה בעיצומה ופועלים פלסטינים רבים בונים בתים עצומים, מפוארים ומחופים באבן ירושלמית. פגשנו מתנחלת נעימה שסיפרה כי הגיעה מאנגליה “כדי ליישב את ארץ ישראל,” התגוררה שנים בקראוון ועתה היא גרה באחד הבתים המפוארים. החיים במקום ממש “סבבה”. העבודה בעיקר מחוץ להתנחלות – בירושלים. חינוך מעולה, חיי החברה. לשאלתנו על השכנים נענינו כי הם בסדר. “פוחדים ויודעים את מקומם… רק לפעמים החמסניקים מסיתים אותם.”
על ההתנכלויות היומיומיות של היהודים בחקלאים וברועים הפלסטינים – אף מילה כמובן.
מעלה עמוס: קצת היסטוריה – זה היישוב החרדי הראשון בגוש. הוקם ב- 1982 בידי אברכים מישיבת “אש התורה” בירושלים, בעזרת תנועת משקי חירות ביתר. המטרה העיקרית הייתה לספק פתרון למצוקת הדיור של האברכים. בין ראשוני המתנחלים היו אריה דרעי (שהיה מזכיר היישוב) ואורי זוהר לפני שעבר ירושלימה. כיום זו התנחלות יותר הטרוגנית ויש בה קהילות חרדיות יותר מגוונות.
הסתובבנו קצת מסביב – מוזנח, גינון דל ליד בתי המתנחלים וגם בשטחים הציבוריים. מגרשי משחקים מפוארים יש. בעיקרון אין גדר ביטחון. עתה מוקמת שכונה של בתים אחידים חדשים.
עין עמוס: כקילומטר לאחר הפניה לאיבי הנחל, שלט חום “עין עמוס” אשר מפנה לנקודה הנמצאת בלב שטח חקלאי, שבעבר הלא רחוק עיבדו פלסטינים. במהלך האינתיפאדה השנייה הללו אולצו לעזוב את המקום. מעיין אין שם. מה שיש שם הוא בור מים, ששימש במשך דורות את האוכלוסייה הפלסטינית אשר חיה במרחב החצי צחיח הזה. אחד מתוך עשרות אלפי בורות מים מן הסתם, שפזורים בגדה המערבית ונגזלו בידי המתנחלים. על הבור הגזול מרוחה כתובת מתנחלית מאיימת תחת הכותרת גירוש. שני שולחנות וספסלים. ברוכים הבאים ל”אין עמוס”. עצרנו לחוג לרוני את יום הולדתה, ניסינו להדליק נרות ברוח הנושבת, אכלנו עוגת יום הולדת, ליווינו בקרקרים וגבינה ולסיום קפה שיר וברכה.
חזרנו לירושלים דרך “כביש ליברמן” ומחסום מזמוריה. ברחוב הראשי של הכפר אל דיר 4 עמדות לחיילים, היום רק אחת מאוישת עם רובים שלופים. בעלי החנויות מתלוננים על הטרדות של העוברים ושבים.
רוב החסימות שהוקמו מאז מלחמת עזה ומונעות נסיעה דרומה על כביש 356 ו-398 עדיין קיימות. עד מתי??
תיאור מיקום
אזור עציון / גוש עציון*
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
גּוּשׁ עֶצְיוֹן הוא אזור שבו קבוצת יישובים יהודיים מדרום לירושלים. ממוקם בין בית לחם לחברון. ניסיונות ההתיישבות היהודית באזור החלו ב-1927. ארבעה קיבוצים שהוקמו בגוש בשנים 1943–1947 נחרבו במהלך הקרב על גוש עציון במלחמת העצמאות. לאחר מלחמת ששת הימים חודשה ההתיישבות היהודית בגוש עציון, מאז הוקמו עוד 14 יישובים ו-10 מאחזים. על פי מפת המינהל האזרחי, גוש עציון כיום גדול פי 7 משטחו ההיסטורי, ואדמות היהודים שנרכשו מלפני הפינוי ב-1948 מהוות פחות מ-15% משטח גוש ההתנחלויות הגדול של מועצת גוש עציון היום, שישראל דורשת לספח בהסכם הקבע עם הפלסטינים.
היישובים הפלסטיניים באזור מתרכזים במובלעות, כשהגדולה ביניהן היא במזרח - אזור בית לחם, הכולל את בית ג'אלא, אל ח'דר, בית סאחור ועוד. ממערב שוכנים יישובים כמו חוסאן, נחאלין, אל ג'בעה ובתיר וכפרים חקלאיים קטנים ועתיקים כמו שושחלה, ח'ילת זקאריה (חרבת זכריה) ועוד. אלה פזורים על האדמות החקלאיות האחרונות שנותרו בידי הפלסטינים באזור. בשנות האלפיים צצו מאחזים לא חוקיים רבים, המשתלטים בחסות המינהל והצבא על אדמות פלסטיניות פרטיות, מנסים לסלק בדרכים אלימות ביותר את החקלאים מאדמתם ומבתיהם וכך להרחיב את ההתנחלויות. צפו בווידאו על המציאות הקשה באזור שושחלה ומקאם נבי דניאל.
במהלך שנות ה-90 נסלל כביש 60 החדש, שרובו אסור לתנועת פלסטינים, ולצדו נבנתה חומת ההפרדה. הגישות אל רבים מהכפרים הפלסטיניים והאדמות החקלאיות באזור נחסמו, ונוצר חיץ בין הכפרים עצמם וכן בינם לבין האדמות שבבעלותם. פריסת ההתנחלויות ורשת הכבישים והמחסומים באזור עציון כולו מעידים על הכוונה ליצור רצף טריטוריאלי ותחבורתי בין גוש עציון לירושלים.
חברות מחסום ווטש מסיירות ומתעדות שנים רבות באזור. משוחחות עם הפלסטינים בצמתים, במת"ק, בכפרים ובמקאמים (אתרי המורשת העתיקים הפלסטיניים) ומנסות לפרסם ברבים את הגזל, האפרטהייד והאלימות שהם חווים. על פעילותן תוכלו לקרוא בדוחות המצורפים.
בשנת 2021, לאחר שנים רבות של משא ומתן, אישר המינהל האזרחי תוכנית חדשה לכפר המרכזי ח'רבת זכריה, הכוללת היתרי בנייה. המתנחלים מהיישובים הסמוכים מחו על ההחלטה וביקשו משר הביטחון לבטל את ההיתרים. חברות מחסום ווטש עומדות בקשר עם אנשי הכפר ומנסות לערב ארגונים אחרים ולהשתמש בדעת הקהל ובאמצעים משפטיים כדי לעצור את הביטול. בקיץ 2023 נסלל ככביש חדש לישראלים (מתנחלים בעיקר) העוקף את אל־ערוב ובית אומר על התוואי של כביש 60, בעלות של 300 מיליון שקלים.
-
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל" (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל"
המחסום, ששמו הרשמי "מעבר רחל", ממוקם בצמוד לחומת ההפרדה ("עוטף ירושלים") בכניסה הצפונית לבית לחם, ומנתק את כל הגדה המערבית ממזרח ירושלים, עם כל ההשלכות הקשות על שירותי הבריאות, המסחר, החינוך, העבודה ומרקם החיים.
המחסום מאויש על ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות. זהו מחסום תשתיות נרחב המיועד לשמש מסוף גבול, והוא פתוח 24 שעות ביממה לתיירים זרים. בעלי דרכונים ישראלים אינם מורשים לעבור לבית לחם, ותושבים פלסטינים אינם מורשים להיכנס לירושלים, למעט תושבי מזרח ירושלים ופלסטינים בעלי היתרי כניסה לישראל. אוטובוסים ישראלים מורשים לנסוע לבית לחם רק דרך מחסום זה.
באמצע 2019, לאחר שנים רבות של תנאי צפיפות קשים, תורים ארוכים מעלות השחר, ועיכובים גדולים בבדיקות ובמעבר, החלו לפעול בו עמדות זיהוי אלקטרוניות מתקדמות וכן תוספת שערי גישה - ותנאי המעבר השתפרו. מה שלא השתנה הוא "משטר ההיתרים" הקשוח, המונע מרוב תושבי הגדה מעבר לירושלים לתפילה בהר הבית, לביקורי משפחות, ללימודים, לטיפולים רפואיים בבתי החולים המרכזיים וכמובן לצורכי פרנסה.
בסמוך למחסום, במתחם בין קירות גבוהים למעבר נוסף, נמצא מבנה קבר רחל הציורי, המוסתר כעת בתוך מבנה בטון מבוצר. הוא מכיל מתחמי תפילה ולימוד ליהודים בלבד וכן מתחם מגורים.
מעודכן לנובמבר 2019
Anat TuegOct-26-2025בית לחם: הרחבת חניה בקבר רחל בצמוד לבתי העיר
-
מחסום שיח' עבדאללה אברהים / ואדי רחאל (אפרת, גוש עציון)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
nחסום שיח' עבדאללה איברהים / ואדי ראחאל (גוש עציון), מוקם על כביש הגישה להתנחלות אפרת, המוביל גם לאדמות בבעלות פלסטינים מוואדי רחאל. מאויש על-ידי מאבטחי ההתנחלות אפרת. פתוח למעבר ישראלים 24 שעות ביממה. מעבר פועלים ומנקות פלסטיני/יות רק מרשימת קבלנים.ובנוכחותם. לאור ההתרחבות העצומה של אפרת, נשמע לנו בהחלט סביר שעוברים שם מדי בוקר כ-1000 עובדים. פגשנו בהמשך פועל בדרכו למחסום וביקשנו לברר האם יש לו אישור עבודה והוא הראה לנו אישור שנקנה מקבלן תמורת סכום לא מבוטל. בפעם הקודמת באנו למחסום בשעת מעבר הפועלים (07:00 בבוקר) ונוכחנו ב"שוק העבדים" המתקיים במקום. קבלנים "מוכרים" זה לזה פועלים ובעלי מקצוע. הפועלים באים בעיקר מכפרי הסביבה ונחסך מהם הסיבוב דרך מחסום בית לחם. ההתרחבות מזרחה של אפרת היא חוליה בתוכנית רחבה יותר שמטרתה ליצור רצף טריטוריאלי בין גוש עציון לאזור ים המלח תוך כדי חציית השטחים הכבושים (ובכך למנוע שליטה פלסטינית רצופה בגדה. (מתוך דו"ח של מחסוםווטש, 2022)
Jul-9-2025גוש עציון: התנחלויות ממזרח מתרחבות
-