סובב ירושלים: הפלסטינים נוסעים שעות ארוכות לעבודה ובחזרה – בכל ירושלים וסביבתה
ישראל סיפחה את מזרח ירושלים לשטחה, באופן בלתי חוקי. מאז הסיפוח היא מתייחסת לתושביה הפלסטינים כאל מהגרים בלתי רצויים – על אף שהיא זו שנכנסה לשטחם – והיא מיישמת בה מדיניות שיטתית שנועדה להרחיקם מבתיהם ומעירם. הפלסטינים בירושלים הם בעלי מעמד “תושב קבע” בישראל – מעמד שניתן לאזרחים זרים המבקשים לגור בישראל. ואולם שלא כמו מהגרים שבחרו מרצונם לחיות בישראל ויש להם מדינה אחרת לשוב אליה, תושבי מזרח ירושלים אינם כאלה – אין להם בית אחר, מולדת אחרת או מעמד במקום אחר בעולם והם מעולם לא בחרו לגור במדינת ישראל; ישראל היא זו שכבשה את השטח שבו הם גרים וסיפחה אותם לשטחה שלה.
שיח’ סעד: המחסום מוצב על גדר ההפרדה בכניסה לשיח’ סעד השוכנת על גבעה. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג”ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. מעבר פלסטינים אסור, למעט תושבי שכונת-האם ג’בל אל מוכבר או תושבי א-שיח’ סעד המחזיקים בהיתרים. שתי הקבוצות מורשות לעבור ברגל בלבד. תושבי מזרח ירושלים שאינם גרים בשכונת ג’בל מוכבר מורשים גם הם לעבור במחסום בדרכם לשיח’ סעד אך לא בדרך חזרה, שבה הם נדרשים לעבור דרך מחסום א-זייתון או א-זעיים.
* למרגלות המחסום פגשנו ילדים, מקטנים ועד תיכוניסטים המחכים להסעה שתובילם לבית הספר. שלוש סטודנטיות פלסטיניות היו בדרכן לשיח’ סאעד, כדי להגיע לאוניברסיטת אל קודס מעבר לחומה. כדי לחזור הן צריכות לנסוע איכשהו עד מחסום בצפון ירושלים ולחזור לביתן בג’בל מוכאבר. אב אחד שליווה ילדונת חמודה סיפר כי היום המעבר היה קל אך לא תמיד זה המצב – לא נדהמנו – אנו שומעות את זה שנים.
ראס אל עמוד/ התנחלות מעלה הזיתים: התנחלות יהודית קיצונית בראס אל עמוד סמוך לדרך יריחו וצופה על הר הבית ועל העיר העתיקה וממוקמת סמוך לדרך יריחו הישנה. אדמות השכונה נרכשו על ידי איל ההון היהודי-אמריקאי ארווין מוסקוביץ’ שגם רכש את מה שהיה תחנת המשטרה של מחוז ירושלים, אשר עברה למיקום מבודד בבניין גדול ומפואר בשטח E1.
*כמה נשים צדיקות, עם “מגדלי” כיסוי-הראש האופנתיים לאחרונה וילדים אחדים חיכו להסעה ללימודים ועבודה. הכול בחינם “על חשבון הברון”.
בראס אל עמוד ירדנו למפלס שמתחת לדרך יריחו הישנה אל אתר קידוח השייך לעבודות מנהרת שיח’ ענבר לבעלי תעודות כחולות בלבד. המנהרה אמורה לעבור מתחת לא-טור ואבו דיס. לא ברור לנו ותוביל לסילוואן (הכותל ?). (ראו תרשים של שלום עכשיו)
המשכנו לאבו דיס, ועלינו מן המקום בו חוסמת חומת ההפרדה את כביש יריחו, לעבר מלון קליף העומד בחורבנו, על גגו עמדת מג”ב והוא מוקף משלושה כיוונים בחומת ההפרדה. רצינו להציץ על ההתנחלות קדמת ציון שעומדת להתפתח להתנחלות משמעותית.
המשכנו ל”פשפש” הזכור לדיראון, שהיווה את תחילת בניית מכשול ההפרדה באבו דיס. עכשיו יש שם מחסום סגור, והילדים שמעבר לחומה אינם הולכים יותר לגן הנזירות שחצר המשחקים שלו חסום בחומת ההפרדה. התקדמנו בין בתי השכונה, שבהם המרפסת היא בפלסטין וחדר השינה בישראל.
* פגשנו אב צעיר עם בתו התינוקת שסיפר כי הוא שוכר את הבית ומרוצה מהשקט היחסי בשכונה המכובדת. נכון שחלון המטבח חסום בחומת ההפרדה והצבא שוכן בקצה השכונה ומבקר לעתים, אך לא מפריע במיוחד. הוא מקוה לעזוב – הרמז היה לעזוב ולא לחזור.
משם למחסום הזיתים השוכן בדד על גבעה תלולה. הוא היווה מחסום כניסה מרכזי לירושלים להולכי רגל המגיעים מאזור עזרייה ודרומה, אך מאז אוקטובר 2023 הוא פתוח רק משבע בבוקר עד תשע בבוקר, ורק לבעלי תעודות כחולות או בעלי היתרים מיוחדים לירושלים. ליוצאים לכיוון עזרייה והגדה הוא פתוח כל היום, אך העובדים בירושלים חייבים להחתים כרטיס מגנטי בחזרתם, כדי לוודא שאינם נשארים ללון בישראל.
התנועה דלילה וצילמנו את האוטובוס האחרון שעזב את המחסום בשעה 9. סטודנטיות סיפרו שהן עוברות יום יום לאוניברסיטת אל-קודס, אבל בסוף הלימודים, אפשר לחזור רק ממחסומים בצפון ירושלים.
צילמנו מראש הגבעה את הדחפורים העובדים על הכניסה למנהרת שיח’ ענבר, חלק מכביש הטבעת הצפוני של ירושלים. היא תחבר את כביש 1 ליציאה מהר הזיתים.
השלט מזכיר בלשון מכובסת “פורטל צפוני של הדרך האמריקאית”, ומדגיש את היציאה החדשה שתהיה לשכונת א-טור לטובת התושבים. נזכיר שוב: לבעלי תעודות כחולות בלבד: ישראלים ותושבי קבע של ירושלים.
מכאן נסענו לפגישה עם נפוז דאדואה בביתה בפאתי אפרת, המאוים בהריסה מיידית.
עברנו בדרכנו את מחסום המנהרות המוצב על כביש 60 מערבית לכניסה לבית ג’אלא. מאויש ע”י מג”ב וחברת אבטחה פרטית. המעבר לפלסטינים אסור פרט לתושבי מזרח ירושלים. התפעלנו מעבודות ההרחבה הנמרצות בצדו המערבי של כביש 60. כאן הדחפורים עובדים ללא הפסק כדי לאפשר למתנחלים להגיע מהר לירושלים. במחסום כלי הרכב נשאש, המהווה שער כניסה יחיד לבית לחם מדרום הייתה צפיפות גדולה.
* נפוז התאלמנה לפני כחודשיים, יש לה 5 בנות, הגדולה בת 16 ו-2 בנים צעירים, הקטן בן 8. המצב הכלכלי של המשפחה גרוע, ועכשיו אולי גם אונר”א לא יורשו לעזור. שמחנו לשמוע שכל הילדים בבית ספר, ובדרך ראינו ששתי עמדות החיילים במורד הכביש ריקות היום, כך שאולי הילדים יכלו לקצר את הדרך הארוכה לבית הספר באל חאדר. נפוז כמובן מודאגת, כל יום יכולים להופיע הדחפורים. אנחנו מנסות לגייס תמיכה בינלאומית וגם פנימית, אך נתקלות במיקוד הדחוף יותר במתרחש בעזה.
לקלנדיה הגענו בדרך הביתה, בשעה 14:30 בערך. עד למלחמה היה פתוח 24 שעות ביממה למעבר פלסטינים תושבי מזרח ירושלים ותושבי הגדה המחזיקים בהיתרי כניסה לישראל, נסגר לחלוטין בפני פלסטינים ב-7 באוקטובר ונפתח למעבר תושבי מזרח ירושלים בלבד ב-23.10.23, רק בימים ראשון עד חמישי ובין השעות 5:00 – 17:00. החל ב-7.2.24 הותר גם מעבר פלסטינים תושבי שאר הגדה המחזיקים בהיתרי כניסה לישראל באותן שעות. בימי שישי המחסום עודנו סגור.
* חצינו מעטרות לצד הפלסטיני של המחסום. פקקי התנועה היו בלתי אפשריים. ניסינו לחזור לחיזמה דרך מחסום ג’בע, אך פקק גדול השתרך לשם. כל התנועה בתוך הפקקים מלווה ברוכלות נואשת של ילדים ומבוגרים, כשהסחורה מונחת על הבטונדות המפרידות בין הנתיבים העמוסים. מורגש שהמצב הכלכלי קשה מנשוא. ובכל זאת, אין צפצופים ואלימות דרכים. ככה נוסעים שעות ארוכות לעבודה ובחזרה – בכל ירושלים וסביבתה.
אבו דיס (מחסום הפשפש / לזרוס) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
אבו דיס (מחסום הפשפש/לזרוס)
מחסום/שער לזרוס (מזרחית ל"פשפש" לשעבר)
בניית החומה באזור אבו דיס סגרה את כל הפרצות שאפשרו מעבר בין אל עזרייה ושכונות אבו דיס לראס אל-עמוד הנמצאת בתוך הגבולות המוניציפליים של ירושלים.
מחסום לזרוס הוא פשפש בחומה הצמוד למנזר לזרוס. עד שנת 2011 הייתה בו דלת מעבר לצליינים לעזרייה ולילדי גן המנזר המגיעים מעזרייה. המעבר נבנה ונסגר מיידית. עוד אבסורד מר באזור - החומה נבנתה ממש בצמוד לחלונות שכונת בתים ירושלמים, שזכו בעתירתם בבית המשפט העליון נגד הוצאתם מעבר לחומת ההפרדה. הם זכו, ונענשו בחסימת חלונותיהם "מטעמי ביטחון"...
(מעודכן לינואר 2024)
Alex LevacApr-15-2025Hebrew title
-
מחסום בית אמין דרום (1447)
צפה בכל הדיווחים למקום זהמחסום המנהרות בכביש 60 (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום המנהרות
המחסום מוצב על כביש 60, מערבית לכניסה לבית ג'אלא.
המחסום מאויש על-ידי הצבא, שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות.
מעבר פלסטינים אסור, למעט תושבי מזרח ירושלים.
-
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJun-8-2025קלנדיה: ריקנות במרחב הציבורי
-
מחסום שיח' סעד (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום להולכי רגל בלבד על גבול מוניציפאלי ירושלים.
המחסום מוצב על גדר ההפרדה בכניסה לשיח' סאעד(המוצב על הגבול המוניציפלי של ירושלים מעבר לקו הירוק), ומפריד אותה משכונת האם ג'בל מוכבר. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה.
מעבר פלסטינים אסור, למעט לתושבי שכונת ג'בל מוכבר או תושבי שיח' סעד המחזיקים בהיתרים. שתי הקבוצות מורשות לעבור ברגל בלבד והעברת סחורות אסורה. ידועים מקרים רבים של משפחות חצויות בין שתי השכונות, שאינם יכולים להתגורר עם משפחתם.
תושבי מזרח ירושלים שאינם גרים בשכונת ג'בל מוכבר מורשים לעבור במחסום רק בדרכם לשיח' סעד אך לא בדרכם חזרה, שבה הם נדרשים לחזור לירושלים דרך מחסום א-זייתון או א-זעיים המרוחקים.
החלק הדרומי של כביש הטבעת המזרחי של ירושלים, המוביל מההתנחלויות לדרומיות של העיר, הולך ונסלל למרגלות המחסום, ומתוכנננת צומת גדולה בקרבתו, וגשר מעל לואדי חקלאי. בספטמבר 2019 הגישו התושבים התנגדויות בתיאום עם ארגון "במקום" (מתכננים למען זכויות תכנון).
(מעודכן לנובמבר 2019)
Tamar FleishmanMay-27-2025בית חנינא: העורב עומד ומביט
-
