בקעת הירדן - ספריות וכינוס נשים
התחלנו בדומא אצל מגורשות עין רשאש. אחרי שנות התעללות של מתנחלי “מלאכי השלום” בתושבי עין רשאש, הם עזבו בכאב גדול ועברו לכפר הסמוך דומא. שם הם יושבים בפאתי הכפר. אלא שאין מקום לכל הקהילה ולכן הם יצרו 3 מובלעות הרחוקות זו מזו, והקשר ביניהם נפרם. במיוחד סובלות הנשים שאינן ניידות והן אינן מרבות לצאת מהבית. מישהי גרה בצד הדרומי של דומא ואחותה בצד הצפוני, אחרת גרה בצד המזרחי ואמה בצד הדרומי. צילצלנו ערב קודם לאחד הגברים וביקשנו ממנו שיביא את הנשים שמתגוררות בצפון ובמזרח הכפר דומא למשפחה שגרה בקצה הדרומי.
כשהגענו חיכו כבר 3 נשים ואט אט הגיעו עוד עם ילדיהן ונפגשו בחיבוקים ובשמחה גדולה. התיישבנו באוהל האירוח והן החלו לספר לנו על תלאותיהן. על הקושי הגדול הנובע מהתפוררות הקהילה שהייתה מאוחדת בטוב וברע במשך עשרות שנים. ואז סיפרו שאחת מהן מתחתנת (בת 17) עם מישהו מאל מייתה בצפון הבקעה ולכן בעוד שבועיים כל הקהילה נוסעת לשם ולא נוכל להיפגש. אני הבטחתי לה לבוא לבקר כי אני מיודדת עם המשפחות באל מייתה. הגר גם הציעה לנשים כרטיסיות וביקשה מהן לכתוב משפט אחד, או לצייר משהו שקרה לה באותו היום.
משם נסענו למע’ייר א-דיר, שנמצאת ליד התנחלות מכמש. כרגיל סיפרו על מארב שעושה המשטרה לכל מכונית הנוסעת אל הכפר בכביש 578 ופונה לשביל אל הכפר כי יש שם פס לבן, אבל עליהם לנסוע 10 ק”מ נוספים אם ירצו לפנות. המתנחלים ממכמש פונים שם לעיני המשטרה באין מפריע.
פגשנו שם את החג’ה בת ה90+ ואת ביתה בת ה-50 אשר לא נישאה והיא אמונה, כמו בהרבה משפחות, על טיפול ודאגה לאם. הבת גם משמשת ספרנית לילדי המקום. תוך כדי שיחה נכנס ילד בן 12 שמתנהג כמו בחור בן 18, והודיע להגר המאוכזבת שהוא עזב את בית הספר. הסיבה – בית הספר רחוק מדי ובדרך יש מתנחלים. עכשיו הוא עובד עם אביו בצאן. אחריו נכנס עוד נער בגילו שגם הוא עזב לפני כחודשיים את הלימודים ושניהם החליקו כף, כאילו עכשיו הם בוגרים והצליחו לסדר את המערכת. שאלנו מה ההורים חושבים, והם משכו באדישות בכתפיהם. לא איכפת להם. אחד הנערים הביא לנו מים קרים ונישק את ידה של החג’ה הזקנה.
עצרנו לביקור קצר במערג’את וראס אל עין, רק כדי להביא ספרים חדשים ולקבל את הישנים.
תיאור מיקום
בקעת הירדן
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בקעת הירדן היא הרצועה המזרחית של הגדה המערבית. שטחה קרוב לשליש משטח הגדה. חיים שם כ 10,000 מתנחלים, כ 65 אלף תושבים פלסטינים בישובים. בנוסף, כ 15 אלף מפוזרים בקהילות רועים קטנות. בקהילות אלה אנשים חיים במצוקה קשה בגלל שני סוגי הטרדות: הצבא שהכריז על חלק משטחי המחיה שלהם, כשטחי אש, אימונים גוררים סילוק של שעות ארוכות ממגורים, בחום היוקד ובקור החרפי של הבקעה. הסוג האחר הוא התעללות על ידי פורעים הנאחזים בשטחי המרעה של קהילות הרועים, ובשטחי האש המוכרזים (מבלי שיגורשו). מיה תהום הרבים בבקעה משוייכים לחברת מקורות ואינם זמינים לפלסטינים תושבי הבקעה. הפלסטינים מביאם לצרכיהם מים בעוקבים בעלות גבוהה.
Daphne BanaiJun-5-2025מתקפת מתנחלים בחומסה, על האדמה שוכב ואליד מדמם מראשו
-
