דרום הר חברון - ככה נראה חישוף, הריסה ועקירת עצים ליד גדר מחסום מיתר.
נסענו לפגוש משפחה שעד כה לא פגשנו, למרות שביקרנו אחרות הסמוכות אליה, אחרי שיחת טלפון עם בני משפחת נאג’ר בקוואוויס שליד שעב אל-בוטום, קרובי משפחה של משפחת ג’בארין שסופגים מנחת זרועם, פשוטו כמשמעו, של המתנחלים שגרים ומתרחבים לידם.
בדרך אחרי מחסום מיתר, גדר ההפרדה המתוקנת מפרצות בעבר. עכשיו שוב פעולות חישוף .כך קוראים בעברית צחה לעקירת עצים שגדלו ונופם עלול ליצור פינות מסתור לשב”חים. אז הבולדוזרים עוקרים חושפים ומנקים.
הגענו אליהם. גם הם חיים בדלות בגבעות הנמוכות שלמרגלות ההתנחלות מצפה יאיר. בהגיענו, גם שתי מתנדבות מקדמות את פנינו, אחת משוודיה ואחת כהת עור שבגלל התנהגותה המסוייגת לא שאלתי אותה מאיפה היא. גם השוודית מנומסת אבל מסוייגת. לשאלתי מאיזה ארגון, היא עונה: מכל מיני ארגונים. האם זו הפעם הראשונה שהיא בישראל? מחייכת ועונה: “בפלסטין הייתי כבר 5 פעמים..“
גם הן וגם בני המשפחה מראים לנו אנשים במרחק, על הכביש למצפה יאיר. התקהלות .אלה המשטרה, המתנחלים ומתנדבים מישראל הם אומרים.
כולם הגיעו כי הוזעקו ע”י שכן, טאלב מוסא אבו הראם, שהמתנחלים עם עדרם שוב עלו על חלקת הזיתים שלו, והם אוכלים ושוברים את העצים.
מכיוון שהמתרחש מטופל מרחוק ע”י מתנדבים ומשטרה, ישבנו עם מוחמד נאג’ר שהתעקש שנתמקד בביקורנו באירוע שקרה לאביו.
הוא סיפר על אביו חאלד שהותקף קשות עי מתנחלים בלילה שבין חמישי לשישי, כשיצא מביתו עם פנס לשמע נביחות כלבו בשלוש לפנות בוקר, כי במערה שליד המגורים הוא מאחסן את כבשיו ואז המתנחבלים שהתחבאו שם, במקלות וסכינים תקפו אותו ופצעוהו עד זוב דם; את הפנס גנבו, את הטלפון שברו, גמרו לרסק אותו והלכו. השאירו אותובמצב שהצריך אשפוז לשלושה ימים בטיפול נמרץ בבית חולים בחברון בגלל קריש דם במוח. הם הזעיקו מתנדבים שלקחו אותו לתוואני ומשם באמבולנס לחברון. הזעיקו את המשטרה שהגיעה רק ביום שישי בבוקר.
עכשיו בהגיענו הוא כבר נח אצל אחיו ביטא עם 20 תפרים בראש, חבורות וסימנים כחולים על ידיו. לכן לא פגשנו אותו. אבל קיבלנו סרטון שניתן לראות ולשמוע בו את הזוועה ותוצאותיה. כשהמשטרה הגיעה נתנו להם טופס לגשת איתו למשטרת קרית ארבע ולהגיש תלונה.
האיש בן 71 והותקף כבר 4 פעמים בשנים האחרונות. מוחמד הבן מספר שבתחילת המלחמה נכנסו חמישה מתנחלים ממצפה יאיר, גנבו את המנועים של הגנרטור, לקחו טלפונים ושברו את הטלויזיה ואת המקרר. הפילו את הסבתא על הרצפה. ציוו על כולם לשכב עם ידים על הראש לכן לא יכלו לצלם. שוב המשטרה הגיעה ונתנה טופס להגיש איתו תלונה. הם מדגישים שאם המשטרה מוזעקת על ידי פעילי שלום וישראלים הם באים מהר. כשהם מזעיקים, עוברות הרבה שעות עד שהם מגיעים.
הבאנו להם מצרכי מזון והבטחנו להיות איתם בקשר רצוף.
א-תוואני (א-טוואני)
תושבי המקום הגיעו אל א-תוואני במהלך המאה ה-20 מהכפר יטא, המשמש להם עד היום. הם התיישבו בחורבות נטושות, תוך ניצול האדמות הראויות לעיבוד, כרי המרעה לרעיית צאן ושפע המערות הטבעיות למגורים. התושבים שהשתקעו במערות היו ממשפחות שלא יכלו לרכוש קרקעות להקמת בתים בכפרי האם, וכן רועי צאן שלא עמדו לרשותם די שטחים למרעה. לאחר מכן, הצטרפו אליהם לבני חמולות שהסתכסכו עם עם משפחות אחרות ביישוב האם.
חלק מהתושבים מתגוררים היום במבני בטון שנבנו מעל המערות. בתחום הכפר כמה בורות מים ובאר מים קדומה בשם עין א-תוואני. תושבי המקום נאלצים לקנות מים במיכלים ולהובילם דרך חסימות רבות ליישוב. בסיוע גורמים בינלאומיים הותקנה בכפר מערכת חשמל. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 הוקם בכפר בית ספר יסודי המשרת כמה כפרים קטנים בסביבה.
ב-2004 החלו חברות מחסום ווטש לבקר ולדווח מכפר המערות ח'רבת טוואני, הסובל קשות מידי מתיישבי האחזויות סמוכות, ובייחוד מחוות מעון הקיצונית שלידם.מתנחלי חוות מעון מזהמים בורות מים, מרעילים את הצאן ועוקרים עצים. הטרדה בולטת במיוחד היא של הילדים מכפרי הסביבה בדרכם לבית הספר בתוואני, עד כדי כך שנדרש ליווי צבאי לילדים כדי לחצוץ בינהם לבין הפורעים (הדבר הוסדר בעקבות יוזמה של חברות הארגון). בשנה האחרונה חסרים הליווי הנוכחות החיונית של מתנדבי חו"ל, והדבר מנוצל לרעה.
ליד טוואני יש כמה משפחות שחזרו למערות עקב ההריסות הבלתי פוסקות של המינהל האזרחי (יש איסור בנייה טוטאלי בכל שטח C). הורסים לא רק מבני מגורים ומבנים חקלאיים, אלא גם צינורות מים, מכונות, ואפילו סותמים בורות מים. תושבי טוואני הקימו ארגון של מחאה נגד הריסות ללא אלימות, אך בשנה האחרונה התנכלויות היד הקשה של הצבא ואלימות המתנחלים החריפו והיקצינו. תקרית הגנרטור בארכיז, שבעטיה בחור צעיר נותר משותק היא דוגמה אחת מני רבות - כל הגנה לגיטימית על זכויות הקניין גוררת אלימות ואף יריות מצד הצבא והמינהל האזרחי.
A Palestinian resident
Jun-9-2025
פוקיקיס - נערים מתנחלים מגיעים עם עדר ומטרידים את בני המשפחה
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.
מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
המחסום ממוקם על הקו הירוק ומשמש כמעבר גבול בין ישראל לגדה המערבית ומנוהל על ידי מנהלת המעברים במשרד הביטחון. מכיל מתחם סחורות (אגרגטים), מחסום רכב (מיועד לנושאי תעודת זהות כחולה, לאזרחים זרים או דיפלומטים וארגונים בינלאומיים). מעבר פלסטינים אסור, למעט בעלי היתרי כניסה לישראל, המורשים לעבור ברגל בלבד. יש בו מת"ק, יחידת מכס, פיקוח חי וצומח, משטרת עיירות.
בשנה האחרונה לא רחוק מהמעבר יש פרצה בגדר גדולה וידועה לכול. לא נראה שיש אינטרס לחסום. נוצרת כלכלת דוכנים וחנייה.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
A Palestinian resident
Jun-9-2025
פוקיקיס - נערים מתנחלים מגיעים עם עדר ומטרידים את בני המשפחה
הטרור היהודי משתולל אך אכיפת החוק לעצירתו היא למראית עין בלבד (מתגבר מאד מאז שנת 2024)
זה אחד היישובים הפלסטינים הקטנים במאספר יאטא בדרום הר חברון, סמוך להתנחלות מצפה אביגיל.
מאז פרצה מלחמת ה-7 באוקטובר 2023, האלימות של המתנחלים כלפי התושבים הסלימה מאוד, כבכל היישוב הפלסטיני כולו. התנהלות אלימה זו מקבלת גיבוי מוחלט מהמדינה ושיתוף פעולה מלא מצה"ל. המטרה: להמאיס על התושבים הפלסטינים את חייהם ולגרום להם לנטוש ולהסתלק.
זו אוכלוסייה של רועי צאן ברובם המבקשים בדרכי שלום לעבד את האדמה ולרעות את הצאן, שהמתנחלים נוהגים בהם כבאויב מסוכן. הם אוסרים עליהם כל תנועה הקשורה ברעיית צאן ועיבוד אדמה ופוגעים בכל מה שעומד וזז שם: רומסים גידולים, שוברים עצי זית, מבריחים עדרים, מבהילים רועים, עורכים חיפושים פראיים בבתים, צועקים מקללים ומאיימים - בכל שעות היממה. "אנחנו צומוד! לא נזוז מאדמתנו," אומרת לילה ג'. מסביבם צצות התנחלויות חדשות .תחילה זה אוטובוס או משאית שהופכים לבתי מגורים, עליהם כל שבוע נוספים עוד מבני מגורים וסככות לבעלי חיים. בעידודה הגלוי של הממשלה הנוכחית הטרור היהודי מרים ראש, בסמכות וברשות. המתנחלים חוילו, קיבלו מדים ונשק ואיש לא עוצר בעדם. המשטרה, שאמורה להגן על הפלסטינים מפני פרעות המתנחלים, אומנם נענית לעיתים לקריאות לעזרה אך בפועל לא עושה הרבה יותר מאשר לצייד אותם בדוח, שאיתו הם נדרשים ללכת ולהגיש תלונה במשטרת קריית ארבע. זהות המתנחלים ידועה אך הם לא נעצרים מעולם.