סוסיא - פרות המתנחל שם טוב הורסות את מטע הזיתים
בהמשך למתרחש בדרום הר חברון נסענו הפעם למשפחת אחמד נוואג’עה בסוסיא. קנינו מצרכי מזון למשפחה בסופרמרקט בחורה.
קצת אחרי מחסום מיתר נוכחות מוגברת של צה”ל מעבר לגדר המתוקנת מחפשים שב”חים.
בהמשך, בכביש 317 על הגבעות מזרחית למצפה עשהאל, מעל ואדי רד’ים, שהיה פעם ביתו של אבו סאפי, אללה ירחמו. פעם גר שם שכנו אחמד ומשם גורש לפני המלחמה ע”י המתנחל ישראל קפלן שהשתלט על אדמותיהם. עכשיו עוד ועוד מבנים נוספו של התנחלות חדשה.
בסוסיא אצל המשפחה פגשנו מתנדב מבוגר מגרמניה שבא מבית לחם לבקר. שמח להכיר ולשוחח עם מחסום ווטש. שמע עלינו. גם אנשי המשפחה הזאת מספרים על שגרת ההטרדות של מתנחלים חדשים שקבעו את משכנם מסביבם. מלבד אנשי התנחלות סוסיא הוותיקים, ישנו אדם בשם שם טוב שגר בסוסיא הקדומה, הוא ואנשיו מטרידים מאד.
ביום שישי הגיע צבא ופשוט עצר לביקורת אנשים שמגיעים ברגל מיטא, ואז הגיעו אנשיו רכובים על שני סוסים ונכנסו למתחם המגורים שלהם עם כלב (חיה טמאה באיסלם). אשתו של אחמד שמעה אותם נותנים פקודות לכלב שרחרח בביתם וחיפש איתם. אחרי חצי שעה הלכו והגיעו עוד מאנשי שם טוב עם עדר הפרות שלהם ומובילים אותן לכרמי הזיתים שלהם. הפרות רומסות ואוכלות כל מה שהם מגדלים. אין להם זיתים עכשיו. הפרות אכלו הכול.
לדבריהם יש להם 30 דונם וכל מה שגדל שם נגנב ע”י המתנחלים מסוסיא. ביום ראשון שעבר הצליח נסר נוואג’עה לצלם את המתרחש והגיש תלונה למשטרת קרית ארבע, תלונה מספר.. מי יודע איזו? גם הפעם לא ינקטו שום צעדים משפטיים כלפי המתנחלים.
עוד היא מספרת שבנותיה שיחד עם עוד כ-20 ילדים הולכים ברגל כל יום 2 ק”מ לכל כיוון לבית הספר, מפחדים מהמתנחלים. . לפעמים יש מתנדבים שמלווים אותם אבל לא תמיד.
כשיצאנו ,הרבה כלי רכב צבאיים וחיילים הגיעו. לא נראתה סיבה ברורה לכך ואנחנו נאלצנו לנסוע משם מאוחר יותר דווח לנו שהם נסעו לסוסיא הקדומה שם כאמור התמקמה משפחת שם טוב ונערי גבעות מסייעים.
גם מול התנחלות סוסיא הוותיקה, מעבר לכביש, ליד בית העלמין שלהם התמקמה התנחלות הקרויה גבעת חנן. נוספו לאחרונה עוד קראוונים.
שגרע.
מסאפר יטא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
זה קורה בשטח אש 918 בדרום הר חברון
בערב יום הזיכרון (ערב יום העצמאות ליהודים), החליט בית המשפט על טרנספר וגירוש תושבים מ-8 קהילות פלסטיניות באזור מסאפר יטא בדרום הר חברון. תושבי הכפרים חיים תחת איום של הריסה, פינוי ונישול, מאז שצה"ל הוציא צווי פינוי ב-1999 על אזור מגוריהם שהוכרז שטח אש.בשנות ה-80 של המאה ה-20. אף אחת מההתנחלויות הסמוכות לא נכללו בו. זה נעשה בהתעלמות מאורח חייהם המיוחד ומתרבותם החקלאית העתיקה, וגם מתיעוד היסטורי ברור המעיד על התיישבות פלסטינית דורות מלפני קום המדינה בכפרים אלה – בעבר במערות ועם השנים גם מחוץ להן.
פינוי התושבים מהאזור משמעו החרבת הכפרים ההיסטוריים הללו והותרת משפחות שלמות (כ- 2000 בני אדם, ילדים מבוגרים וזקנים), ללא קורת גג, והוא מנוגד לחוק הבינלאומי.
-
סוסיא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים. עודכן אפריל 2021, ענת ט.
-