א-זאוויה עיירה פלסטינית בת  7,500 נפש , ששמה נגזר מהמילה זווית. ממוקמת 15 ק"מ מערבית לסלפית ו-24 ק"מ דרומית-מזרחית לקלקיליה. כ-3,500 איש מהעיירה חיים בחו"ל ואינם מורשים לבקר את משפחותיהם.

לאנשי א-זאוויה 10,000 דונם, בנוסף ל-5,000 דונם במרחב התפר, חלקם במובלעת לא נגישה, ליד ראש העין. הצבא מקים מחסומי פתע במנהרה שמתחת לכביש 5 וחוסם את היציאה העיקרית והכמעט יחידה מהכפר לרחבי הגדה. מחסום הפתע יוצר פקקים ארוכים בכביש המוביל צפונה דרך כפרים רבים אחרים לקלקיליה ולמחסום אייל וגורם לאיחורים למקומות העבודה.

לחלק מאדמותיהם החקלאיות הם לא יכולים להגיע, וכאשר הם פונים למת"ק בקלקיליה, באמצעות הקישור הפלסטיני בסלפית, בבקשה לקבל אישורים לטפל באדמותיהם, מקבלים רק שניים מכל משפחה, הזקנים. המאושרים שמקבלים אישורים לעבוד בישראל הם הנשואים בעלי משפחות הורים לילדים. אבל הצעירים אינם מקבלים אישורים ונאלצים לשבת בבית. אין עבודה גם לאקדמאים שמסיימים את לימודיהם באוניברסיטאות וחוזרים הביתה. העובדים בישראל עוברים דרך מחסום אייל. כדי להגיע בזמן לעבודה הם יוצאים בשעה 02:30  או 03:00  בבוקר מהבית. מכל הכפרים באזור נוסעים בשיירות ארוכות לכיוון מחסום אייל.

ב-2018 נפגש צוות מחסום ווטש עם עומר ההממונה על הארכיאולוגיה בנפת סלפית. הוא רצה להראות לנו אתר עתיקות מהתקופה הרומית, שטרם נערכו בו חפירות. לפלסטינים אסור לגעת בו משום שהוא בשטח C. עצי זית עתיקים בני מאות שנים נטועים במקום. הם נאבקים משפטית בדרישה חדשה להפקעה של מעל אלפיים דונם.

 

מסחה - הכפר והבית של האני כפר ברובע סלפית. בשנת 1983 הוקמו מדרום לכפר הישוב שערי תקווה ועץ אפרים ובשנת 1985 ממערב לכפר הוקם היישוב אורנית. מכשול ההפרדה היוצר את מובלעת היישובים עץ אפרים אלקנה ושערי תקווה, שנבנו על אדמת מלאשה, ניתק אותה מהכפר סנניריה הסמוך לצפון ומהכביש הראשי צפונה. שני המחסומים החקלאיים (1634 ו-1549) למעבר ל-5,000 דונם באזור קו התפר הינם עונתיים. חקלאים מתלוננים כי הצבא אינו מאפשר להם לעבור צינור מים הדרוש להשקיה ובעיקר לריסוס הדברה. "הבית של האני" הוא בית משפחה קרוב לאלקנה וומוקף מצידו הרחד בחומה שמקיפה את כפרו ומצידו המערבי בגדר שמקיפה את ההתנחלות אלקנה.