חבלה
06:35 החיילים הגיעו יחד איתנו והחלו בפרוצדורת פתיחת השערים.
06:45 התחילו להעביר את האנשים בשלשות.
06:50 השלישיה הראשונה יוצאת לדרכה.
06:52 עוד 3 יצאו. עד השעה 7 עברו 10 אנשים.
מפקד המחסום שלח חייל שיעזור למעבר מהיר יותר של האנשים.האנשים שיוצאים מתלוננים שפעם היו מכניסים 5 אנשים לבדיקה וזה היה הולך מהר יותר.
ג'איוס
07:20 השער עדיין סגור, פגשנו את מרים "האקומנית" שמוכרת לנו מביקורים קודמים.
07:28 הקומנדקר הצבאי מגיע והשער נפתח.
3 כלי רכב וטרקטורים חלפו.
הבחור הראשון שעבר התלונן שהחייל לא אמר לו בקר טוב "מתייחסים אלינו ככלבים".
פאלאמיה
08:10 סוס ועגלה עליהם אב ובנו עוברים את השער אל מטע גויבות. הם ניגשים למבנה האפור ומתדפקים על הדלתות עד שמישהו מואיל לפתוח להם. אחרי 3 דקות הם המשיכו בדרכם, גם החיילים החלו להראות סימני חיים ויצאו החוצה.
המשכנו בדרכנו לעזבאד. לקחנו טרמפיסט שעבד פעם בתנובה והיום עובד במקבילה הפלסטינית "עזיזה" שנמצאת בכפר צור. נסענו לאורך הכביש הראשי לא-ראס ולג'וברה. שער הילדים לשעבר קיבל צביון זהה לשאר השערים בגדר. גדרות, ביתן אפור , עוד ביתן לממתינים.
התוכניות שלי היו להמשיך לשופא. אך החלטתי לבדוק אם החיילים יאפשרו לי לעבור לתוך כפר ג'וברה.התשובה היתה "תעודות כחולות לא עוברות". מדוע בעצם?- הרי אנחנו ישראלים  שרוצים להכנס לישראל.
חזרנו למכונית ולהפתעתנו החייל קרא לנו והודיע שנוכל לעבור והוא אף יודיע לסיור שיבואו לפתוח לנו את השער בצד השני.
09:00 הגענו לשער בצד השני של הכפר. ניגש אלינו חייל ממעבר תאנים והודיע שתוך 10 דקות יגיע הסיור ויפתח לנו את השער. כעבור דקות ספורות חזר אלינו החייל ביקש סליחה ואמר שיהייה עיכוב ויש לנו אישור לנסוע דרך הכביש שלאורך הגדר. חזרנו לשער הילדים ועלינו על הכביש המצוין שלאורך הגדר וכך עקפנו את הכפר ויצאנו במעבר תאנים הביתה.