16.40 ענבתא.  בכניסה תור של  כ 12 מכוניות. הזרימה ללא הפרעה.  ביציאה – כנ"ל .

בכביש המוביל אל המחסום מצדו הימני (כשפנינו אל המחסום) יש בורות פתוחים, מעקירת עצי זית.

אומרים שהעבירו את עצי הזית הכרותים למקום אחר. לא הצלחנו להוציא מהחיילים את המידע לאן הם הועברו.  הם אינם נוטים לשיחה איתנו.

במקום נמצא איש מת"ק שעוזר לחיילים. זו פעם ראשונה שאנו רואים במחסום זה איש מת"ק.

אנו עזובות את המחסום. בדרך החוצה – מצלמות את הבורות ה"זועקים"…

16.50 מחסום התאנים – ג'וברה. אנו עוקפות תור די ארוך, מגיעות לשער הבדיקה, ומבקשות שיפתחו לנו את השער לג'בארה. הפעם -פותחים לנו מיד.

16.55 שער 735. החיילים (חדשים, מגדוד כפיר) נבהלים מאיתנו, מההתקרבות שלנו אליהם ללא הכנה מוקדמת…

נרגעים כשמבינים שאנחנו ישראליות כשרות. נותנים לנו לעבור כשפניהם מביעות פליאה. (כאילו לא ברור להם מה הם היו צריכים לעשות איתנו).

 א-ראס. המחסום די שומם. מכוניות בודדות מגיעות ועוברות. לעתים חייל מציץ לתוך מכונית, ומיד מעביר. לעתים לא בודק כלל.

בקטע של המחסום על הכביש המוביל לא-ראס, עדיין יש בורות משני צדי המבנה המחלק את הכביש לשניים. וזאת למרות בקשותינו החוזרות ונשנות לתקנם.

בכביש הנ"ל, במסלול הכניסה למחסום הבורות מסוכנים יותר. לכן, הפעם מעבירים את המכוניות כולן באותו מסלול – זה שהבורות בו פחות מסוכנים. (התייחסות ראוייה לשבח). מַעֲבָר לשני הכיוונים באותו מסלול – מעכב כמובן את הזרימה, אך בגלל מיעוט המכוניות, העיכוב אינו משמעותי.

17.00 אנו עוזבות את א-ראס. מגיעות שוב לשער 735 ופוגשות שם שני שב"חים. החיילים אינם מרשים להם לעבור. כל אחד מהם (מהפלסטינים) רואה את ביתו מול עיניו, אבל נדרש לחזור לישראל…

תמי רוצה לפנות למת"ק, והנה הוא בדיוק נוסע מא-ראס לכיווננו.

המת"קניק מגיע, ותמי מסבירה לו את הבעיה.  הוא פונה אל החיילים ומסביר להם את מצבה המיוחד של ג'וברה הנצורה. הם חדשים ואין להם מושג היכן העמידו אותם, ולשם מה.

הוא גם מסביר משהו שגם לנו חדש: השער 735 פתוח משעה 7 בבוקר עד 5 אחר הצהריים. מכוון לחקלאים ולעובדים.

לאחר כל ההרצאה מתברר שעל מנת לשחרר את השב"חים – החיילים צריכים לקבל הוראה ממפקדם. בזה איש המת"ק אינו יכול לעזור.

כולנו עזבנו את המקום, אבל לא לפני שתמי השאירה בידי הפלסטינים את מספר הטלפון שלה: אם לא ישוחררו תוך רבע שעה – שיצלצלו אליה.

אנחנו עוזבות את המקום ונוסעות הבייתה. בדרך תמי מתקשרת עם גרישה – ראש המת"ק של טול כרם. מספרת לו את כל הסיפור, והוא מבטיח לעזור.

17.30 בשער ג'בארה פותחים לנו די מהר. אנו רואו שבכניסה לישראל דרך מחסום התאנים יש תור של כ 30 כלי רכב. ההתקדמות אטית מאד.

בדרך הבייתה מתברר שהשב"חים שוחררו. כנראה בגלל התערבותו של גרישה.

סוף.