06:35:  שער אפרים שומם, רק הצבא לבדו נמצא כאן.  לאורך הכביש צועדים בקבוצות תלמידים, לכיוון ביה"ס.

 מחסום קלקיליה: עגלה רתומה לפרדה מגיעה ועוברת מיד. מכוניות עוברות לכיוון קלקיליה בהינף יד. מכיוון קלקיליה- נדרשות להאט מעט. לדברי מפקד המחסום, בדרגת סמל, התמה על נוכחותנו במקום ("אתן הולכות רק למחסומים הגדולים"), זהו "מעבר בלבד" ואין שום סגר בכלל.  שאלנו: למה אתם פה? ענה: "כדי שלא יתפוצצו לכם בתל אביב".אמרתי: אתם מעבירים את כולם בהינף יד, איש לא נעצר, איך בדיוק זה מגן על תל אביב? ענה: לא אותם אנחנו בודקים. יש לנו רשימה של חשודים/מבוקשים… 08:20:

ענבתא – בכניסה לטולכרם מאטים  ועוברים, ביציאה – ממתינות עשר מכוניות. המעבר איטי.חייל יושב על בטונדה מרובעת, מחטט עם חפץ כלשהו בציפורני ידיו.  מדי פעם מרים את ראשו אל עבר מכונית עוברת ומסמן לה בעייפות לעבור.  מפקדו מעיר לו לרדת משם ולעמוד. הוא מבצע, אך ממשיך לחטט בציפורניו.

 08:50:  מחסום גו'ברה:  סמל ניגש איתנו מיד לפתוח את השער.בשער הילדים, יושבים חיילים לבדם, אין איש עובר, וחייל מסמן לנו לעצור, אחר נוזף בנו: "למה אין דגל??" 

א ראס– תנועה מועטה זורמת.מכונית פרטית ובה חמישה גברים צעירים נעצרת לבדיקת מסמכים.  אחרי שיצרו קשר עם לא ברור לנו מי, שחררו אותם לדרכם.  מלבדה,  נעצרו המכוניות לבדיקה מואצת בהרבה.  כנראה, השילוב של "חמישה גברים" ו"צעירים" מעורר את חשדם של החיילים. חזרה לג'וברה: למרות צפצופים חוזרים ונשנים, באו לפתוח את השער רק לאחר דקות ארוכות.  שלושה מגיעים: סמ"ר, ושני רב"טים (מלווה מלכה עושים לנו, אני אומרת לשלומית). הסמ"ר, בלונדיני מזוקן עם מבטא רוסי קל, שואל לפשר האין-דגל שלנו. שלומית מעירה, כי עליהם להיות יותר קשובים למעבר הנעול, מפני שגר כאן איש מבוגר מאוד, ואולי יקרה מקרה חירום? הסמ"ר משיב: אז יכול לבוא אמבולנס משם (מצביע לכיוון טול כארם) ואם לא אז יש פה בית קברות קרוב.