סיכום

בוב דילן והשטחים הכבושים, ובכן, למה לא?
"מחוץ לשערים המשאיות פרקו את תכולתן,
מזג האוויר היה חם, כמעט 32 מעלות….
כן, הארבה זמזם במרחק…"

ההבדל היחיד הוא שהיינו מגדירות את משמרתנו כ-"יום החמורים" ולא יום הארבה, יום של התנהלות טפשית וקשת עורף רגילה של צבא הכיבוש.

ג'ובארה

13:30-אין בעיה בכניסה לכפר ג'ובארה, השער נפתח במהירות על ידי חייל מסביר פנים שחבש את כומתתו לפני שפתח את המנעול.

שער 753

חיילים, שוב בכומתות מנומרות (במקום קסדות, או שאולי זוהי אופנת הקיץ הנוכחית בצבא) מונעים משני גברים צעירים מלחצות את גדר ההפרדה ולהכנס לכפר. החיילים אמרו לנו שאין להם מושג אם יש להם קרובי משפחה בכפר: "אין להם אישור" זהו סוף הסיפור מבחינתם. הגברים הצעירים, אותם אנו פוגשים בדרכם בחזרה לא-ראס, אומרים שהם זקוקים לחתימתו של ראש עיריית ג'ובארה על מנת לקבל אישור מהמת''ק המקומי, אולם מכיוון שאינם יכולים להכנס לכפר, הם עומדים בפני המעגל האכזר שאף אחד אינו יכול לו.

א- ראס

הגנרטור מזמזם בחום, הפנסים על העמודים דולקים, על אף שקשה לראותם מכיוון שהשמש חזקה מאוד. עוד בזבוז כספים נואל, כמו ההאמר שמגיע, עמוס בחיילים, שיורדים ממנו, מדברים עם החיילים שבמשמרת בא-ראס, מדברים איתנו ורוצים להיכנס לויכוחים פוליטיים, בעוד שכל אותו זמן, המנוע זולל הדלק של כלי הרכב שלהם נוהם.

14:15-החייל בעמדת השמירה אינו מבחין במכוניות הממתינות בצד הדרומי של המחסום, המגיעות מכיוון קלקיליה, אולם הוא חובש  את כומתתו תוך כדי שהוא רוטן בקול רם לחייל אחר ששותה באוהל שמתחת, כי צפויה לו "סכנה" מהגיענו. אולם אין ספק שהוא מוגן על ידי "פתק התודה" שמוצמד לעמדתו מהנשים בכחול לבן. פתק תודה זה נושא פרח, אולם אינו נושא דגל…

החייל שורק למכוניות פרטיות ומוניות (מובן שהן אינן יכולות לשמוע, מכיוון שהן מרוחקות מטרים רבים מהמחסום), אולם הן ממשיכות קדימה, במעלה הכביש הרעוע, על בורותיו האימתניים, לכיוון טולכרם.

אחד החיילים בהאמר אומר לנו, בזחיחות דעת, שהמצב המחפיר של הכביש הנו "בסך הכל אמצעי בטחון נוסף". אם כן, ישנם חמורים בג'ובארה וזן אחר של חמורים בא-ראס!

14:20 ענאבתא

הפעילות הענפה ביותר הנה של נערים צעירים בצומת, המנסים למכור תאנים. במחסום עצמו, התנועה זורמת בחופשיות לשני הכיוונים, כאשר מירב המשאיות, המוניות, המכוניות והאוטובוסים הנם לכיוון טולכרם.

16:45 שבות עמי

שביל החצץ הלבן הבוהק, המוביל לבית הצבוע בצבע ורוד בהיר, נחסם על ידי גדר תלתלית או דוקרנית חדשה. על הגבעות שממול, נוער המתנחלים ממשיך להרגיש בבית מתחת לסככה שלהם, מפיצים כרזות נתעבות בצד הדרך.

17:00 קלקיליה

מקלקיליה- ישנם שמונה כלי רכב, אולם ברור ששני החיילים שאמורים לבדוק אותם מעדיפים לדבר זה עם זה מאשר לבצע את תפקידם. בכניסה לקלקיליה, המפקד הסמ''ר עומד לבד, מכוניות בעלות לוחית זהות ישראלית (לוחיות צהובות) בדרך כלל נבדקות, אך לא תמיד. כלי הרכב עוברים באופן מהיר וחופשי.